השלכותיה של רשלנות רפואית

טיפול רפואי רשלני, עלול לגרום לנכות קשה, לעוגמת נפש, כאב וסבל, לאובדן הכושר לעבוד ואף לגרום למוות. תפקידו של הרופא המטפל אינו מסתכם בהענקת הטיפול בלבד. על כתפיו מונחת גם האחריות לאבחון מיטבי, לבחירת ההליך הרפואי המתאים ביותר בהתאם לנסיבות המקרה, למעקב אחר הטיפול והבדיקות, למעקב אחר מהלך ההתאוששות וכן הלאה.

חשוב לציין, כי לא כל סוג של פגיעה או של נזק בריאותי נחשבים, אוטומטית, כרשלנות רפואית. כל הטיפולים והליכים הרפואיים מלווים בסיכונים טבעיים, בסיבוכים ידועים מראש וב"מרווחי" טעויות או אי הצלחות, שעלולים להתרחש ולגרום לנזקים קשים ואף למותו של המטופל.

כל עוד הפעולות המבוצעות לא חרגו מגדר הפרקטיקות הסבירות הנהוגות ונמסר למטופל מלוא המידע בנוגע להליך, לטיפול ולחלופות רפואיות, סביר כי לא תימצא רשלנות בפעולות הצוות הרפואי ולא עומדת לנפגעים מביצוען עילת התביעה. כאן, נכנסים לתמונה ניסיונו המקצועי והתמחותו של עורך הדין, בכדי לייעץ למתלוננים ולסייע להם להחליט האם הייתה במקרה שלהם רשלנות רפואית (ולכן, יש להם בסיס מוצק להגשת תביעה) או שלא (ואז, על אף הפגיעה והצער, אין להם בסיס לתביעת פיצויים בעניין).

מקרים נפוצים המגיעים לפתחו של עורך דין לרשלנות רפואית

בכל המקרים בהם יש חשד כי נגרמה לאדם פגיעה בשל רשלנות רפואית, יהיה עליו או על בני משפחתו, לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יבחן את המקרה לעומקו מהבחינות המשפטיות והרפואיות, ייוועץ במומחים הרלוונטיים לעניין המקרה, ובסיכומו של דבר, יוכל גם לחוות דעה ראשונית בנוגע לשאלה האם קיימת במקרה זה עילה לתביעה.

עילות הנחשבות כסבירות להגשת תביעה עשויות להיות: גרימת נזק למטופל בעת טיפול רפואי, טיפול רפואי שגוי, מתן תרופות במינון מוטעה, מעקב רפואי לקוי, איחור באבחון מחלה קשה, אבחון שגוי של תופעה רפואית, טעות במרשם – תרופה שאינה מתאימה, העדר הסכמה מדעת מצד המטופל, פגיעה לא סבירה במהלך ניתוח פשוט, טיפול פולשני שלא לצורך, רשלנות רפואית המתרחשת במהלך ניתוח, במהלך ההיריון או בעת הלידה, במעקבים טרום לידתיים (שגרמו, למשל, ללידתו של ולד פגוע או נכה), בעת ביצוע בדיקות האולטרה סאונד או סריקת מערכות מורחבת במהלך ההיריון, בזמן ביצוען של פרוצדורות פולשניות, בזמן טיפולים רפואיים, בעת אשפוז או שהייה במוסד רפואי וכו’. התביעות עשויות להיות מוגשות כנגד צוותים רפואיים, רופאי בתי החולים, קופות החולים, משרד הבריאות, או כל גוף אחר הנחשב לאחראי, על פי נסיבות המקרה הספציפי.

תביעות ביטוחיות, לרבות ביטוח סיעודי

בין שאר הדברים, עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית עשוי לסייע לכם במיצוי זכויות נוספות העומדות לנפגעי רשלנות רפואית, מלבד הגשת תביעה לבית המשפט.

כיום, מרביתנו מבוטחים בשורה של ביטוחים פרטיים הכוללים פיצוי בגין אשפוז, פיצוי בגין פרוצדורה ניתוחית, החזר הוצאות רפואיות, תגמולים בגין אובדן כושר עבודה וכן ביטוח סיעודי אשר מקנה פיצוי חודשי במידה והמטופל נקלע למצב סיעודי, זמני או צמית כתוצאה מהפגיעה. מדובר בתהליך שהוא סבוך ומורכב למדי, ולכן, להגשת תביעה כגון זו כנגד חברת הביטוח יהיה על עורך הדין לייעץ וללוות את התובע שלב אחר שלב, לכל אורך הדרך, עד למיצוי מלוא זכויותיו.

מידי שנה מוגשות בישראל אלפי תביעות באמצעות עורכי דין העוסקים ברשלנות רפואית. ממוצע הפיצויים הנפסקים ע”י בתי המשפט בעבור המטופלים הזוכים בבתי המשפט עומד על עשרות אלפי שקלים, ולעתים מדובר אף על סכומים גדולים בהרבה. מסקרים שונים עולה כי חברות הביטוח, קופות החולים ומשרד הבריאות, משלמים כל שנה סכום כולל של כרבע מיליארד שקל עקב תביעות מסוג זה.

רשלנות רפואית – עבר, הווה ועתיד

2005 – 2017

מספר התביעות שהוגשו בגין רשלנות רפואית כנגד גופים שונים בישראל גדל ב-30% בעשור שבין השנים 2005 ל-2015. אף סכומי הפיצויים שנפסקו בבתי המשפט לתובעים בתביעות מסוג זה עלו בשיעורים ניכרים. מתוך מחקר שנערך על ידי עו"ד עומר פלד מאוניברסיטת ת"א והוצגו בכנס שנתי של המכון הלאומי הישראלי לחקר שירותי הבריאות עולה, כי בעוד ב-2005 שילמו גופי בריאות ציבוריים פיצויים בסך כולל העומד על 138.3 מיליון ₪ סכום זה ב-2015 טיפס והגיע לכדי כ-262 מיליון ₪. לפי נתונים נוספים, מספרן של התביעות בגין רשלנות רפואית שהוגשו ב-2006 היה 1,184 ב-2006 מספרן של התביעות המוגשות הגיע ל-1,532 בשנת 2017. אף סכום הפיצוי הממוצע ששולם לתובעים עלה בהיקפו באותה התקופה מכ-55 אלף ש"ח לכדי כ-140 אלף ₪.

אחת מהסיבות העיקריות שיוחסו לעליות תלולות במספרן של תביעות הרשלנות הרפואית כמו גם לעליה בסכומי הפיצויים שנפסקו, הינה הרחבת קשת העילות האפשריות לתביעה מסוג זה. למשל, בתי משפט החלו להכיר באפשרותם של הנפגעים לדרוש פיצויים בגין רשלנות רפואית מחמת פגיעה באוטונומיה שלהם בעיקר במקרים של אי מתן מידע מלא על ההליך הצפוי, סיכוניו וחלופות אפשריות.

בנוסף, החלו בעשור זה בתי המשפט להכיר במה שקרוי "תיקי הולדה בעוולה", תיקים בהם תובעים הורים הטוענים שלא קיבלו מהרופאים המטפלים בהם מידע על קיומם של מומים בעובריהם, עובדה שהייתה עשויה לגרום להם להגיע להחלטה על הפסקת ההיריון. בתיקים אלה כיום פוסקים בתי המשפט פיצויים שגובהם הממוצע נע בין 234 אלף ₪ ל-650 אלף ₪ לתובע.

במה עסקו תביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו?

נתונים נוספים שעלו במחקר העלו כי בשנים 2017-2013 בלבד, למעלה מ-57% מהכספי הפיצויים אשר שולמו לתובעים, שולמו בגין מקרי רשלנות שאירעו בתחומי הגינקולוגיה וההיריון, כ-9.9% מהם שולמו בגין מקרים בתחום כירורגיה כללית, כ-9.5% ברפואת הילדים, 7.3% בתחומי הנוירוכירורגיה והנוירולוגיה, 6.1% באורתופדיה ושאר 9.6% התחלקו בין תחומי הרפואה האחרים.

בתיקי ההיריון והגינקולוגיה בשנים שבהן עסק המחקר, בתי המשפט פסקו, במרבית התיקים, לטובת התובע/ים וגובה הפיצויים שנפסקו הגיע אף עד ל-10 מיליון ₪. גובה הפיצוי הממוצע שנפסק בתחום זה עמד על 1.4 מיליון ₪, בעוד השיעור הממוצע שנפסק בתביעות הרשלנות הרפואית בתחומים האחרים עמד על כחצי מיליון ₪ בלבד.

בשנים שהוזכרו במחקר, עלה כי בתי המשפט פסקו ב-48% מהתביעות שהוגשו לטובת התובע/ים. בכמחצית מהמקרים שבתיקים שהוגשו נטען לרשלנות בביצוע הליך רפואי, 31% עסקו ברשלנות במהלך האבחון, 16% נטען לרשלנות בבחירתן של הטיפול שניתן, ב-7.5% מהתיקים לרשלנות בניטור מצבו של המטופל בעת שהייתו במחלקה וב-5.5% מהמקרים טענו התובעים לרשלנות בטיפול שניתן לאחר ניתוח.

2017 – 2021

על פי נתונים מטעם ענבל – חברת הביטוח הממשלתית (חברת הביטוח המבטחת בתי חולים וגופי רפואה ציבוריים) 32% מכלל התביעות בגין רשלנות רפואית שהוגשו כנגד בתי חולים ממשלתיים בישראל בטווח השנים שבין 2017 ל-2021, הוגשו נגד מחלקות יולדות. אלו זכו לא רק למקום הראשון (והמפוקפק) בראש טבלת הגופים הנתבעים ביותר, אלא גם נשאו בתשלומים הגבוהים ביותר ששולמו לתובעים אותן. במקום השני (בהפרש גדול ועם 11% מתביעות הרשלנות) נמצאים חדרי המיון, בעוד 7% מהתביעות הן נגד מחלקות הכירורגיה הכללית, 5% נגד המחלקות הפנימיות ואחוז דומה הוגשו גם נגד מחלקות האורתופדיה. שאר 40 האחוזים מתחלקים בין שאר המחלקות.

בשנים אלו חלה מתמדת במספרן של התלונות אשר הוגשו כנגד מוסדות רפואיים המצויים באחריות מש' הבריאות. למשל, בשנת 2017 הוגשו 733 תביעות בגין רשלנות רפואית בעוד שבשנת 2019 עלה מספרן ל-756. בשנים 2020 ו-2021 נצפתה ירידה בכמות תביעות שהוגשה, והסיבה שיוחסה לכך, היא הירידה בהיקף הפעילות "הרגילה" בבתי החולים, בשל הקצאת המשאבים לטיפול בחולי הקורונה. חרף זאת, בשנים המדוברות (2017 ל-2021) עלה סכום הפיצוי הכולל ששולם לתובעים התביעות כאלו מ-228 מיליון ₪ ל-282 מיליון ₪.

במה עסקו תביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו נגד מחלקות היולדות?

20% מהן עסקו בכשלים באבחונים ובאי זיהוי מומים מולדים, 17% עסקו בסיבוכים בעת לידה, 12% בסיבוכים אחרים, 9% תביעות עסקו בהולדה בעוולה, 5% תביעות הוגשו בשל פטירת חולה, 4% מהתביעות בסיבוכים שחלו אצל היולדת במהלך הלידה, ואחוז דומה הוגש עקב אירועים שהוגדרו כ"חריגה מנורמות הטיפול המקובלות" (כדוגמת יחס למטופל/ת או הפעלת שיקול דעת שאינו ענייני), שאר 30% התביעות התחלקו בין סיבות אחרות.

כיום ובעתיד

אין נתונים שמסוגלים לתת לנו אומדן אמיתי וחד-משמעי של אחוז הנפגעים בישראל במסגרת רשלנות רפואית שאכן מגישים תביעות כנגד מי, שלתפישתם, אחראי לפגיעה בהם, לנזקים ולאובדן איכות החיים שלהם. יחד עם זאת, ממחקר שעסק בכך ונערך באוני' הרווארד עולה כי רק כ-6% מהמטופלים הנפגעים אכן עושים זאת.

למרות זאת, כמות התביעות בגין מקרי הרשלנות הרפואית עולה בהתמדה. כיצד ניתן להסביר זאת?

את הגורם הראשון ניתן לזקוף לזכות המודעות הגוברת בכל הנוגע לזכויות החולה ולתחומים בהם רשלנות רפואית עלולה להתרחש.

גורם נוסף שאף הוא עשוי להיות רלוונטי לגידול במספר התביעות הוא העומס המוטל על המערכת הרפואית על העובדים בתחומי הרפואה השונים (ע"ע מחאת הסטאז'רים). גם כניסתן של טכנולוגיות חדשות לא מקלה על עומס זה, בעיקר מכיוון שהן מצריכות זמן לימוד והטמעה, שכאמור, לא כל כך עומד לרשות המערכת העמוסה והאנשים שבתוכה.

יהירותם של חלק מהרופאים, מאז ומתמיד הייתה עניין בעייתי למדי הבא לידי ביטוי במיוחד כשהעומד מולם הוא ילד, קשיש או אדם ששייך לאחד מהמגזרים המוחלשים. דיבור "מעל" ראשו של החולה הוא תופעה ידועה, ובצירוף עם תחושת עליונות כלפי המטופל, לעיתים עלולים להוביל רופא שהינו בעל ביטחון עצמי מופרז, לפספס אבחנה, להקל ראש בחומרת מצבו של החולה ועוד.

סיבה אפשרית נוספת שעלתה במהלך השנים היא נטייתם של רופא להעלים פריטי מידע ולהימנע מלספר למטופלים על הטעויות שנעשו במהלך האבחון והטיפול בהם.

חשוב לזכור, כי, אחרי הכל, הרפואה אינה מדע מדויק, ולכן היא אינה מסוגלת לערוב להשגת הצלחה מוחלטת בכל סוג של טיפול ובכל מטופל. לעיתים, התקלות המתרחשות במהלך האבחון או הטיפול הרפואי הינן בלתי נמנעות, אולם לא כל תקלה או משגה המתרחשים, בהכרח, מהווים עילה לתביעה בשל "רשלנות רפואית".

מהי חשיבות חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות רפואית?

כפי שציינו מעט קודם לכן, אחד מהגורמים לכך שתביעות רשלנות רפואית הן מורכבות למדי, היא אי נכונותם של הרופאים להודות בכשלים או בטעויות שהם או חבריהם למקצוע היו מעורבים בהם.

מן הפן הטכני, על מנת להגיש לבית המשפט תביעה לרשלנות רפואית, נדרש הנפגע להגיש חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי, הקובעת כי התקיימה רשלנות רפואית וכי ישנו קשר סיבתי בין הפעולה הרשלנית לבין הנזק שנגרם. מכיוון שכך, נודעת חשיבות גדולה לא רק לקיומה של חוות דעת רפואית, אלא גם לניסיונו ולמומחיותו של הכותב אותה. ומאחר וישנם ברפואה תחומי עיסוק שונים שבכל אחד מהם עלולה להתרחש הרשלנות הרפואית, ישנה חשיבות לכך כי למומחה המגיע מטעם התביעה תהיה ההתמחות המתאימה.

רשלנות רפואית – הריון ולידה

אחד הדיונים הנפוצים בתחום משפטי זה, עוסק בעניין ההריון והלידה, בפרט במצבים בהם ההיריון ו/או הלידה לא עברו ולא הסתיימו כמצופה באופן שנגרם נזק ליולדת ו/או לתינוק.

במוקד הדיון עמדו לא אחת טכנאי אולטרה סאונד אשר פענחו בדיקה בלתי תקינה כתקינה לאחר בדיקה שלא הייתה יסודית ולא עמדה בסטנדרטים המצופים, אחיות שלא ייחסו תשומת לב ראויה לכאבים ולסימפטומים אחרים, רופאים שלא הפנו לבדיקות אבחון מתאימות במהלך ההריון ואנשי מקצוע שביצעו לידה בצורה רשלנית וחסרת אחריות.

רשלנות רפואית ברפואה אסתטית

עם הגידול בשכיחות הטיפולים והניתוחים השונים ברפואה האסתטית, צצו כפטריות אחרי הגשם מכונים הטוענים למומחיות בתחום זה. חוסר מקצועיות וחוסר הניסיון שלהם צפים רק בעקבות הנזקים הנגרמים כתוצאה מהטיפולים. לעיתים גם בחירה במרכז רפואי אסתטי בעל שם מסתיימת בכישלון, בעגמת נפש, ואולי אף בנזקים שמקורם בטיפול לקוי.

כעורך דין בתחום הרשלנות הרפואית נתקלתי במקרים רבים בהם מסיחים שלא אמורים להיות רלוונטיים, או אדישות בלתי סבירה של צוות רפואי, גררו פגיעות רפואיות מיותרות. על אחת כמה וכמה פושעת הרשלנות הכרוכה בחוסר ידע וחוסר במומחיות רשמית בתחום.

איך אדע אם יש לי עילה לתביעת רשלנות רפואית?

משרד עו”ד מוטי ארד מספק שירותי יעוץ, ליווי וייצוג משפטי מול גורמים רפואיים, תוך שאנו נעזרים בחוות דעת רפואית ממומחים רפואיים בעלי שם בתחומים הרלוונטים, המוכרים ומוערכים זה מכבר בבתי המשפט בישראל.

אנו במשרד מבינים את הסיטואציה המורכבת, את התחושה של מעילה באמון מצד בעלי מקצוע שסמכנו עליהם, והפיכחון לאחר שאלה התרשלו וגרמו נזקים. אנו מבינים את הקושי והחשש של האזרח הקטן לעמוד מול גופים גדולים, בעלי כח ומשאבים ושלל מומחים.

לנו יש את הידע המקצועי כיצד לעשות זאת.

בהגיעכם לפגישה הראשונה נשמע את דבריכם, נציג בפניכם מקרים דומים ופסקי דין, תקבלו הסבר מלא על התהליך, ניצור קשר עם מומחה רפואי מתאים, בעל שם ושיעור קומה, נזמין חוות דעת רפואית ונמשיך בהליך המשפטי עד שהצדק יצא לאור.

ליצירת קשר ותיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות: 03-5166900