בשנים האחרונות מתפתחת המגמה לשיתופו של קרבן העבירה בהליך הפלילי ואף יושמו הוראות חוק בדבר שמיעתו של הקרבן טרם גזירת דינו של העבריין. כמו כן, נפסקים לעיתים פיצויים לקרבן העבירה במסגרת ההליך הפלילי.
למרות זאת, אנו עדים לא אחת לפסקי דין מקילים בכל הקשור לנושא תקיפה מינית, שאינם מבטאים די הצורך את חומרת המעשים ואשר גורמים לקרבן העבירה לסבל רב ולתחושה כי הדין לא מוצה עם מי שפגע בו פגיעה כה חמורה.
מעבר לכך, וזה הדבר החשוב ביותר, איננו עדים לירידה במקרי תקיפה מינית, אלא ההיפך.
מבלי לרדת לעומקן של הסיבות למצב זה, יש לתת את הדעת לכלי משפטי משמעותי ביותר שלא ניתן לו דגש מספיק ואשר יכול לתרום תרומה רבה לחינוך ולהרתעת התוקפים.
כידוע, אדם אשר חברו הזיק לו נזקי גוף ברשלנות, וקל וחומר בזדון, יכול להיפרע מחברו על הנזקים שנגרמו לו במסגרת תביעה אזרחית. במקרי תקיפה מינית, הדברים נכונים שבעתיים, שכן קשה לדמיין את הנזק הגופני והנפשי הרב אשר נגרם לקרבן מעשה התקיפה המינית.
החוק במדינת ישראל מעניק כלים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית להיפרע מתוקפיהם גם במישור האזרחי וזאת בצורה של מתן פיצוי כספי על הנזקים, למרות שודאי שלא ניתן לכמתם בשווה כסף.
בפני הקרבן עומדות מספר אפשרויות:
– הגשת תביעה אזרחית רגילה בה יש להוכיח את ביצוע התקיפה וכן את גובה הנזק שנגרם לקרבן. במסגרת התביעה מוגש פסק הדין הפלילי כראיה במסגרת מכלול ראיות התביעה.
– הגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים בתוך 30 יום מיום מתן פסק דין פלילי חלוט כנגד העבריין. באפשרות זו טמון יתרון משמעותי שכן ההרכב שדן בתיק הפלילי הו זה שידון גם בתיק האזרחי ואין צורך להוכיח את התקיפה עצמה אלא את גובה הנזק בלבד שכן מסתמכים על ההרשעה הפלילית.
יצויין, כי החוק למניעת הטרדה מינית מאפשר מתן פיצוי של עד כ-60,000 ₪ מבלי שיש צורך להוכיח את הנזק שנגרם לקרבן.
עוד יצויין, כי יתכנו מקרים בהם התוקף לא יורשע בהליך הפלילי ועדיין הקרבן יוכל לזכות בתביעה אזרחית כנגדו וזאת משום שהרף הראייתי הנדרש במשפט פלילי גבוה יותר מזה שבמשפט האזרחי.
במסגרת הנזקים הנתבעים, ניתן לקבל פיצוי על הפסדי שכר, עלויות טיפולים רפואיים, עלויות עזרת הזולת לה נזקק הקורבן ועוד.
סוג נוסף של פיצוי שניתן לקבל הינו מה שמכונה "פיצוי עונשי". בתי המשפט בישראל הכירו באפשרות להעניק לאדם שניזוק, פיצוי כספי נוסף, מעבר לפיצוי הכספי המבטא את הנזק שנגרם לו בפועל. בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי פיצוי זה נפסק במטרה להעניש את המזיק על התנהגותו המזיקה ובכך לבטא סלידה ממנה וכן לצורך הרתעה וזאת ייעשה במקרים של רשלנות חמורה או במקרים של כוונת זדון.
למרות זאת, בתי המשפט בישראל נמנעו לעשות שימוש בסמכותם זו במשך שנים.
לאחרונה נפל דבר, כאשר בית המשפט השלום ברמלה פסק לניזוק פיצוי עונשי בסך של 300,000, בגין תקיפה שתקפוהו שני אנשים שדקרוהו בחזהו ובצווארו. ערעור שהוגש על פסק הדין לבית המשפט המחוזי נדחה וזו למעשה הפעם הראשונה שבית המשפט עמד בריש גלי והצהיר, כי הוא מעניק פיצוי עונשי על מנת לחנך והרתיע.
אין צורך לומר, כי מקרי תקיפה מינית הם מסוג המקרים המתאימים ביותר לחינוך ולהרתעה.
שימוש נכון בכלי המשפטי של התביעה האזרחית, מעבר לכך שיכול לסייע ולו במעט, להקל על סבלם של הקרבנות, יכול לחזק באופן משמעותי ביותר את ההרתעה כנגד התוקפים.
האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
