אחד מכללי היסוד בדיני הנזיקין הינו שהאדם שניזוק לא יקבל פיצוי הגבוה יותר מן הנזק שנגרם לו. למשל, אם אדם גרם לי נזק בשווי של אלף ₪ – לא אוכל לקבל יותר מסכום זה.
למרות זאת, לא אחת אנו שומעים בכלי התקשורת על פסקי דין הניתנים בתביעות נזיקין בארצות הברית בסכומים של עשרות מיליוני דולרים, הרבה מעבר לנזק שנגרם בפועל. הסיבה המרכזית לכך, הינה האפשרות הקיימת לפסוק לניזוק “פיצוי עונשי”, שהוא פיצוי הניתן מעבר לגובה הנזק שנגרם, ומטרתו להעניש את המזיק על התנהגותו המזיקה ובכך לבטא את סלידת החברה ממעשיו ולהרתיע מזיקים אחרים מלנקוט בדרך זו.
גם בתי המשפט בישראל הכירו באפשרות לחייב את המזיק לשלם לניזוק פיצויים עונשיים, אומנם בסכומים נמוכים יותר, במקרים של רשלנות חמורה, התנהגות שערורייתית, זדונית או מכוונת, כגון במקרים של עבירות מין ואלימות. עם זאת, בתי המשפט נמנעו מלעשות שימוש בסמכותם זו ורק לאחרונה החלו להינתן פסקי דין המעניקים פיצוי זה.
פסק הדין התקדימי בישראל שפסק לניזוק פיצויים עונשיים, ניתן במקרה שבו אדם הותקף באופן חמור על ידי שניים שדקרוהו בסכין בחזה, שיספו את צווארו וכמעט גרמו למותו. המותקף הובהל במצב אנוש לבית החולים, טופל ויצא מכלל סכנה אך נותר עם נזקי גוף – נכויות ופגיעות קשות. המותקף התלונן במשטרה ובמקביל הגיש תביעת פיצויים אזרחית נגד התוקפים והתיק נדון בבית משפט השלום ברמלה.
בית המשפט דן בתביעה, פסק למותקף פיצוי בסך כשבע מאות אלף ₪ בגין הנזקים הישירים ובנוסף, חייב את התוקפים בתשלום פיצויים עונשיים בסך של שלוש מאות אלף ₪.
בית המשפט נימק את פסיקת הפיצויים העונשיים בכך שמדובר במקרה חמור עד כדי “שחיטה” הנובע מ”תת תרבות הסכין” , כדבריו, והראוי לכל גינוי. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, בדרישה לבטל את הפיצויים העונשיים שנפסקו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי הנסיבות החמורות של המקרה הולמות פסיקת פיצויים עונשיים.
האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי.
