לאחר שנים רבות ואחרי עשרות טיפולי הפריה חוץ גופית הצליחה אישה כבת 44 להרות תאומים. טיפולי ההפריה ומעקב ההריון בוצעו במרפאתו הפרטית של רופא מומחה. לאחר מספר בדיקות ובשל סימני מצוקה של אחד העוברים, החליט הרופא לילד את האישה בשבוע ה – 36 להריונה באמצעות ניתוח קיסרי. לאחר הלידה התברר שאחת התאומות סובלת משיתוק מוחין ונקבעו לה 100% נכות.
בני הזוג הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בלוד כנגד הרופא וטענו כי הוא התרשל בניהול מעקב ההריון, בכך שלא הפנה את האישה למעקב במרפאה להריון בסיכון גבוה ולא ביצע את הבדיקות הנדרשות להריון מסוג זה. בנוסף, טעה הרופא בביצוע הערכות המשקל בשבוע ה – 32 ובשבוע ה – 34 להריון ולא איבחן כי למעלה משבועיים אחת התאומות כלל לא התפתחה. בעקבות טעות זו לא שלח את האישה לבדיקות הנדרשות, אשר היו מחייבות ביצוע ניתוח קיסרי במועד מוקדם יותר ובכך להפחית מחומרת הנזק המוחי לתאומה.
הרופא טען כי מעקב ההריון בוצע במקצועיות ובמסירות וכי בממצאי הבדיקות שערך לא עלה חשד לפיגור בגדילה, פער במשקל או בעיות אחרות ומדובר לטענתו בתביעה שהיא בגדר “חוכמה לאחר מעשה”. בנוסף, טען כי גם אם התאומות היו נולדות בשבוע מוקדם יותר, הנזק לא היה נמנע וייתכן שאף היה חמור יותר.
שופטת בית המשפט המחוזי בלוד קבעה כי הרופא הפר את חובת הזהירות משום שלא הפנה את האישה לבדיקות הנדרשות בשבוע ה – 34 להריון, כנדרש בהריון בסיכון גבוה. בנוסף קבעה השופטת כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא להחמרת מצבה של התאומה, אך לא לגרימה ממשית משום שלפי חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט הנזק התפתח לאורך זמן ולו היו מיילדים את האישה בשלב מוקדם יותר קיימת סבירות שהנזק היה קטן יותר אך לא נמנע לגמרי. עוד הוסיפה השופטת וקבעה כי לאור העמימות העובדתית הנובעת מהעובדה שלא ניתן לדעת במדויק מה חלקו של הרופא בנזק שנגרם לתאומה, ועל דרך האומדן, חלקו של הרופא בנזק הוא 50%. השופטת פסקה כי על הרופא לשלם לבני הזוג פיצויים בסך של 3,989,264 ₪ המורכבים מראשי נזק שונים.
תא (מרכז) 35323-06-11 ע.י. (קטינה) נ’ פרופ’ עמי עמית
