כאשר נגרם נזק בריאותי כתוצאה מטיפול רפואי לקוי, ניתן, במקרים רבים, לתבוע ממעניק הטיפול הלקוי, את הנזקים שנגרמו למטופל. תביעות אלה מכונות תביעות רשלנות רפואית, והן יכולות להיות מוגשות כנגד מוסד רפואי, רופא, אחות וכדו', אך בדרך כלל, הן מוגשות כנגד המוסד הרפואי בו הוענק הטיפול.
דוגמאות לתביעות בגין רשלנות רפואית יש, לצערנו, למכביר – רשלנות באבחון מומים בבדיקות בשלב ההיריון, ניתוחים שכשלו, טיפול רפואי שגוי ועוד. בשנים האחרונות גברה המודעות גם לרשלנות שעניינה ביצוע טיפול פולשני (כגון ניתוח), מבלי שהוסבר למטופל קודם לכן, באופן ברור ומפורט, מהם הסיכונים הכרוכים בביצוע הטיפול. במקרים אלה, כאשר הסיכון מתממש, גם ללא רשלנות, יתכן והמטופל יהא זכאי לפיצוי.
על מנת שעורך דין רשלנות רפואית יצליח בתביעות מעין אלה, יש להראות, בעזרת חוות דעת מומחה רפואי, כי מעניק הטיפול, למשל הרופא, הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל, דהיינו, שלא נהג באופן שרופא סביר היה נוהג באותו מקרה.
בנוסף, יש להראות כי נגרם למטופל נזק בריאותי כתוצאה מן הטיפול הלקוי ואת היקפו.
כמו כן, יש להראות כי קיים קשר בין התרשלות מעניק הטיפול לבין הנזק הבריאותי, דהיינו, שאלמלא הטיפול הלקוי, לא היה מתרחש הנזק.
באשר לנזק עצמו, על המטופל "לתרגם" את הנזק שנגרם לו למונחים כספיים. הנזקים שבגינם מוענק הפיצוי הם, בדרך כלל, פיצוי בגין הכאב והסבל, הפסדי השכר שנגרמו, עזרת הזולת שהמטופל נאלץ להסתייע בה וההוצאות שנגרמו למטופל בעקבות הטיפול.
האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
