אישה כבת 26, בשבוע ה – 40 להריונה, התייצבה לבדיקת הערכת משקל במרפאת שירותי בריאות כללית. הרופא שביצע את הבדיקה העריך כי העובר שוקל כ- 3,400 גרם. לאחר יומיים, הגיעה האישה לבית החולים אלדג'אני בירושלים, במצב של לידה פעילה ובידה הפניה מאת הרופא. הרופא נקרא לבית החולים וביצע לידת ואקום, בה התברר כי התינוק נולד במשקל 4,170 ג'. מבדיקה שנערכה לתינוק לאחר מכן על ידי רופא ילדים, נמצא כי התינוק סובל משיתוק בידו השמאלית. בגיליון הלידה אשר נערך בידי הרופא לא צוין כל אירוע מיוחד שהתרחש במהלך הלידה, מלבד השימוש בואקום, על אף שבדיעבד התברר כי במהלך הלידה אירעה "תקיעת כתפיים".
לאור מצבו הבריאותי של התינוק, הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הרופא, בית החולים וקופת חולים כללית, בה נטען בין היתר לרשלנות הרופא בשני מישורים: האחד – כרופא מטעם בית החולים, התרשל בכך שלא העריך נכון את משקלו של התינוק וביצע לידת ואקום מקום שהיא מסוכנת ביחס למשקל העובר. בנוסף, נטען לרשלנות מצד הרופא שלא המליץ לאישה לבצע ניתוח קיסרי. בנוסף, נטען כי הרופא התרשל בכך שלא ציין ברשומות הרפואיות מדוע ביצע לידת ואקום ומה היה מצב התינוק והאישה לפני ביצוע הלידה בואקום. כמו כן לא נמצא תיעוד לתקיעת הכתפיים ומשכך, נטל השכנוע צריך לעבור לנתבעים ועליהם להוכיח כי לא התרשלו. השני – כרופא מרפאת שירותי בריאות כללית, התרשל בכך שהפנה את האשה לבית החולים אלדג'אני על אף שידע כי בית החולים אינו ערוך לכל סיכון שיכול להיווצר בלידה. בנוסף טעה בהערכת משקל העובר.
בית החולים טען כי הוא אינו נושא באחריות לרשלנות משום שהרופא לא נחשב כעובד של בית החולים, כי אם קבלן עצמאי אשר שכר את שירותי בית החולים וטיפל באישה כרופא פרטי. בנוסף, טען בית החולים, כי הרופא ושירותי בריאות כללית התרשלו בכך שלא יידעו את בית החולים כי משקל העובר גבוה ומחייב לשקול האם לבצע ניתוח קיסרי.
הרופא טען שהערכת המשקל הייתה נכונה, שלא היה חשש לתקיעת כתפיים ושלא היה עליו להמליץ לבצע ניתוח קיסרי משום שלא היה חשד לעובר גדול. עוד טען הרופא כי לא התרשל בהפניית האישה לבית החולים.
שירותי בריאות כללית טענו כי מעקב ההריון על ידי הרופא בוצע על פי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים ובאופן מקצועי ולנוכח תוצאות הבדיקות במעקב ההריון לא הייתה כל סיבה להמליץ לבצע ניתוח קיסרי.
שופטת בית המשפט המחוזי קבעה כי הלידה איננה לידה פרטית, בין היתר מאחר ובית החולים אישר לרופא לקיימה והרופא לא קיבל תמורה עבור הלידה. בנוסף קבעה השופטת כי לא הוכחה רשלנות במעקב ההריון, לא הייתה טעות בהערכת גודל העובר, לא היו סימנים לחשוש להיווצרות תקיעת כתפיים ולא ניתן היה לדעת האם היה צורך בניתוח קיסרי ולכן לא הוכחה התרשלות מטעם שירותי בריאות כללית. יחד עם זאת קבעה השופטת, כי על פי הסכמת כל המומחים הרפואיים, כאשר מבוצעת לידה בדרך של ואקום יש לתעד את הסיבות, התנאים והפרטים הדרושים לכך ומשלא תועדו עובר נטל ההוכחה לרופא ולבית החולים ועליהם להוכיח כי לא התרשלו בחילוצו של העובר. משלא הוכיחו זאת, יש לקבוע כי הם התרשלו בחילוצו אשר גרם בין היתר לשיתוק בידו השמאלית של התינוק. לאור האמור, פסקה השופטת כי על בית החולים והרופא לפצות את ההורים והתינוק בסך של 1,793,853 ₪ לא כולל הוצאות ושכ"ט המורכבים מראשי נזק שונים.
(י-ם) 2228/08 תא (י-ם) 2228-08 א" ז' נ' ד"ר סולימאן ג'ושה
