הרי לנו סיפור, אשר מתחיל באופן שיגרתי לחלוטין, עם אישה בהיריון, שנמשך והתנהל באופן נורמטיבי יחסית. אבל, סיפור זה, למרבה הצער, מקבל תפנית אשר הולכת והופכת חדה יותר, עם התקדמות עלילת סיפור זה…
מדובר באישה, אשר הגיעה אל בית החולים איכילוב בשלבי הריון מתקדמים, על מנת לעבור לידה ולשוב אל ביתה, לצד בעלה ותינוקת חדשה ובריאה, שהיתה אמורה להגיח לאוויר העולם. אולם, העניינים החלו להסתבך, כאשר עקב אבחון האם כסובלת מסכרת הריונית, הריונה הוגדר כ"הריון בסיכון". כך, עברו מספר ימים של מעקבי היריון, עד שלבסוף אושפזה היולדת, במטרה לבצע סוף סוף ובפועל את הלידה.
ניתוח קיסרי או וואקום?
בשל משקל מוערך גבוה של העובר, האם אשר הוזמנה להשראת לידה, התקבלה בבית החולים כשהיא בשבוע 38+5 להריון. בבדיקתה נדונה השאלה האם לבצע הלידה בניתוח קיסרי, או לבצע השראת לידה במסגרת לידה טבעית. ההורים קיבלו את המלצת הרופא הבודק לביצוע השראת לידה במסגרת לידה טבעית, בכפוף לשמירה על בריאותם של האם והיילוד.
וכך נולדה לה גם תביעה ברשלנות רפואית
היות ותהליך הלידה התקדם לאט מן המצופה הרופא האחראי על חדר הלידה, הציע לאישה, שהפכה מאוחר יותר לתובעת, לבצע את הלידה באופן טבעי ובעזרת מכשיר וואקום. במהלך הלידה התקשו הרופאים לחלץ את התינוקת ולאחר הליך וואקום ממושך נולדה התינוקת כשהיא משותקת בזרוע ימין, עם שבר בעצם הבריח ודימום בקרקפת.
הנזק שנגרם לתינוקת הוערך, במהלך ההליך המשפטי ב-25% נכות לצמיתות.
גדר המחלוקת בין התובעים, שהינם הורי התינוקת שנולדה, לבין בית החולים איכילוב, באמצעות המדינה הנתבעת, הייתה, האם אחראי ביה"ח לנזק שנגרם לתינוקת בלידה? בין היתר, נשאלו השאלות, האם הוסברו להורים הסיכונים והסיכויים הנוגעים ללידה, בכל אחת מהדרכים שתוארו? האם ההחלטה לבצע את הלידה בעזרת מכשיר הוואקום, בעצם נכפתה על היולדת ובעלה בכך, שלא הוסברו להם כנדרש הסיכונים שבלידה בוואקום לעומת לידה בניתוח קיסרי? או במילים אחרות ומשפטיות, האם ביה"ח פגע באוטונומיה של ההורים ושל היולדת בפרט?
ההורים התובעים טענו,
שאומנם הסכימו בתחילה לבצע את הלידה באמצעות וואקום, כיוון ששוכנעו על ידי ביה"ח כי כך כדאי אבל, הדגישו בעקביות, שהתנאי לבצע את הלידה באופן שכזה, היה כפוף לכך, שלא תפגע בריאותה של התינוקת או של האם.
מדינת ישראל הנתבעת טענה,
שניתנו גם ניתנו הסברים ליולדת לגבי ההבדלים בין לידת ואקום, ללידה בניתוח קיסרי. וכן, ניתנה הסכמתם של התובעים, להליך הלידה בוואקום, למרות סיומה הקשה.
בית המשפט החליט ופסק…
כאמור, השאלה הראשונה שעמדה במחלוקת בין הצדדים היתה, האם בית החולים התרשל/אחראי לגרימת הנזק לתינוקת?
בית המשפט קבע שרופאי ביה"ח איכילוב התנהגו והתנהלו באופן שמצופה מהם בחוק ולכן, לא התרשלו ובית החולים אינו אחראי לנזק המתואר לילדה.
אבל, נותרו עוד שאלות להכרעה בדגש על, האם ניתנו הסברים כנדרש להורים בנוגע לסיכונים הנובעים מניתוח קיסרי לעומת לידה בוואקום והאם ניתנו ההסברים הללו בנוגע לביצוע הליך הוואקום בשלב מתקדם של הלידה, כלומר לאחר שהתובעת נמצאה בפתיחה מלאה יותר מ-3 שעות והתינוקת בוששה מלצאת?
בית המשפט קבע, כי לפי התיאור במסמכים הרפואיים, התברר שניתנו הסברים ליולדת בנוגע לסיכונים והסיכויים בניתוח קיסרי לעומת לידת וואקום וכלל משפטי ידוע הוא, שחזקה על תיעוד רפואי שהנאמר בו נכון.
עם זאת, בהסתמך על אותו כלל, קבע בית המשפט שלא צוין במסמכים הרפואיים שניתן הסבר ליולדת בנוגע להבדלים ולסיכונים בביצוע הלידה בניתוח קיסרי לעומת ביצוע הלידה באמצעות וואקום בשלב המתקדם וספציפי בו היתה הלידה עצמה.
לכן, בית המשפט פסק לבסוף, שאומנם הוכח שבין השאר, ניתנו הסברים לתובעים בכל הנוגע ללידה בניתוח קיסרי לעומת וואקום, אבל לא ניתנו הסברים בנוגע ללידת וואקום הרלוונטים ספציפית לשלב המתקדם בו הייתה הלידה. משכך, ההסכמה שנתנה היולדת לביצוע הליך של וואקום אינה הסכמה אמיתית.
לאור האמור ובהסתמך על פסק דין עדכני של ביהמ"ש העליון, הדומה בנסיבותיו לסיפור שבענייננו, קבע בית המשפט, כי על בית החולים איכילוב/משרד הבריאות לשלם להורים, על אי מתן ההסברים כנדרש ופגיעה באוטונומיה כאמור, סך של 300,000 ₪ ובנוסף, את הוצאות המשפט של התובעים.
