נפגעת? פגעת? החוקים הנוגעים לתאונת דרכים הינם סבוכים ומורכבים.
תביעה בנושא כזה, והלוואי שלא נצטרך, מחייבת ייצוג של עורך דין מומחה בתחום הספציפי של תאונות דרכים.
חוק הפלת"ד – אין זה משנה מי האשם בתאונה
תאונות דרכים מתרחשות מדי יום ביומו ונדמה כי אף אחד אינו חסין מפניהן.
לאור העובדה כי תאונות הדרכים עשויות לגרום לנזקי גוף קשים ועלולות לגרום למי מהנפגעים לאבד את יכולתו לשוב לשוק העבודה, קבע המחוקק בשנת 1975 הסדר מיוחד בכל הנוגע לזכויות וחובות הנפגעים וזאת באמצעות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975 ( להלן: "חוק הפלת"ד).
חוק הפלת"ד נחקק במקורו כחוק סוציאלי שמטרתו לענות על המציאות העגומה שבה אנחנו חיים – תאונות הדרכים הפכו ל-"מכת מדינה", ומידי יום ביומו, אנחנו שומעים או קוראים במדיות השונות על תאונות הדרכים שאירעו בכבישי המדינה.
למרבה הצער, רוב הנפגעים בתאונות דרכים נתקלים בקשיים מרובים בהבנת נוסח החוק על הסעיפים הרבים שבו.
אם נוסיף על כך גם את התקנות השונות שהוצאו מכוחו ומאות פסקי הדין הנוספים (והמתעדכנים) בכל עת בנושא, מתקבל מצב שבו, כי פרט לפגיעה הפיזית ולעוגמת הנפש שנגרמות לנפגע בתאונת דרכים, הוא שרוי אף במצב של חוסר אונים ובלבול בכל הנוגע לזכויותיו, לצעדים שעליו לנקוט בכדי לזכות בפיצוי המגיע לו, לגופים שעליו לתבוע לשם כך וכן הלאה.
על אף שחוק זה מהווה קודקס מקיף בכל הנוגע לזכויות וחובות הנהגים, הנוסעים והולכי הרגל בדרכים, הוא פוטר את מי מנפגעי תאונות הדרכים להוכיח מי האשם בקרות התאונה (כך שלמעשה, לאחר כניסתו לתוקף, לא שואלים יותר “מי אשם?” אלא שואלים דבר אחד בלבד – “האם ומהו הנזק שנגרם בשל תאונת דרכים“), הבלבול בציבור עדיין רב.
מדריך מקיף זה נכתב כדי לספק לכם את מירב הנתונים הנוגעים לתאונות הדרכים, לזכויותיכם כנפגעים בתאונה ולדרכים העומדות בפניכם למיצוין.
תאונות הדרכים בישראל - רקע, נתונים וסיבות
בכל שנה נהרגים יותר מ-300 אנשים בתאונות הדרכים המתרחשות ברחבי ישראל.
כמידי שנה, גם בסוף 2021, פרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) את דו"ח סיכום השנה שלה העוסק בתאונות דרכים.
מדו"ח סיכום השנה האחרון שפורסם עולה כי בשנת 2021 נהרגו 361 אנשים ב-333 תאונות המוגדרות כ"קטלניות", וזאת, לעומת ממוצע של 326 הרוגים במסגרת 288 תאונות קטלניות בשלוש השנים שקדמו לה (2018-2020). מספר ההרוגים הגבוה בשנה זו מעיד על עליה של קרוב ל-11% במספרם של ההרוגים ועל עליה של קרוב ל-16% במספרן של התאונות הקטלניות שאירעו ב-2021, וזאת ביחס לממוצע בשנים 2018-2020.
בניגוד לדו"חות הסיכום בשנתיים הקודמות, ההחלטה של הרלב"ד להתייחס בדו"ח זה לממוצע המאוחד של שלוש השנים האחרונות, נבעה מתוך הרצון להתחשב בעובדה כי שנת 2020 (כשהיא נבחנת לבדה) אינה מסוגלת להציג תמונת מצב אמינה ואמיתית, וזאת, מאחר שהירידות במספר התאונות וההרוגים שנצפו בה היו מלאכותיות ונוצרו בשל הסגרים הממושכים והמגבלות שהוטלו על תנועת אזרחי ישראל בתקופת מגפת הקורונה.
אולם, על אף המגבלות, ההסגרים והקורונה, גם נתוני שנת 2020 מפחידים למדי – על אף ירידה של 14.1% במספר ההרוגים לעומת השנה שקדמה לה, עדיין מספרם היה גבוה למדי (305 הרוגים).
בל נשכח, כי לצידם של אותם הרוגים ישנם אף נפגעים נוספים – פצועים ברמות הפציעה השונות, כשאף עבורם תאונת הדרכים היוותה נקודת מפנה קריטית בחייהם, ושינתה את חייהם באופנים שאינם מאפשרים להם לשוב אל שגרת חייהם הקודמת ולתפקד כפי שהיו רגילים טרם קרות התאונה.
הנתונים הללו מוכיחים עד כמה עניין תאונות הדרכים המתרחשות בישראל הוא נרחב ובעייתי, ונוגע בעצם לכל אדם, בית או משפחה בישראל.
הסיבות העיקריות להתרחשותן של תאונות הדרכים
דו"ח מבקר המדינה שהתייחס בעבר למאבק בתאונות הדרכים נקב בשלושה הגורמים העיקריים המזוהים עם תאונות דרכים בישראל:
- ליקויים בתשתיות, דרכים וכבישים שאינם תקינים.
- כלי רכב שאינם תקינים.
- הגורם האנושי – המזוהה כאחראי ליותר מ-90% מתאונות הדרכים (בין אם הוא מתייחס לחוסר מיומנות של הנהג, הסחות דעת בעת הנהיגה, התעלמות מודעת של הנהג מחוקי התעבורה וכד').
ההיבט המשפטי של תאונות דרכים הכוללות הרוגים
במקרים המצערים בהם תאונת הדרכים כוללת הרוגים, ישנם שני מסלולי פיצוי ליורשי ההרוגים:
המסלול הראשון הוא המסלול בו נקבע הפיצוי לבני משפחת ההרוג כשהם נחשבים ל"תלויים" בו. כלומר, מצב בו ההרוג היה מפרנס התא המשפחתי, ובשל מותו נפגעה פרנסת המשפחה באופן מהותי ומשמעותי.
המסלול השני מתייחס לפיצויים שלהם זכאים הרשומים כיורשיו של המנוח. על אף שבמרבית המקרים ישנה הלימה והמדובר בבני משפחתו של ההרוג, ישנם אף מקרים שבין היורשים נכללים אנשים נוספים שאינם קרובי משפחתו של ההרוג.
מסלול פיצוי לתלויים בהרוג
סעיף 78 לפקודת הנזיקין קובע את הזכאות לפיצויים בגין מות אדם בתאונה לתלויים בו (בן / בת זוג, הורים ו / או ילדים), במקרים בהם היו למנוח קרובים אשר היו תלויים בו לצורך כלכלתם כאשר היה בחיים. עיקרון חישוב הפיצויים לאלו התלויים במנוח הוא "השבת המצב לקדמותו", כלומר, הפיצוי יחושב עפ"י אותם סכומים שהיו מקבלים התלויים אלמלא המנוח נהרג בתאונה.
עד לפני זמן לא רב, מרבית התביעות שהוגשו ע"י תלויים הוגשו במקרים בהם ההרוג בתאונה היה גבר ולא אישה, וזאת, מאחר שעד לפני שנים לא רבות הגבר היה המפרנס העיקרי של המשפחה. בשנים האחרונות, ניכר שינוי במגמה ורבות הן הנשים שפרנסת המשפחה מוטלת על כתפיהן, כך שתביעות רבות מוגשות בגין מותה בתאונה של המפרנסת.
אופן חישוב הפיצויים לתלויים הוא "שיטת הידות" – לפי שיטה זו, כל תא משפחתי מחולק למספר ידות, כשכל ידה כזו מייצגת אחד מבני התא המשפחתי (כולל המנוח). בנוסף, מוקצה ידה נוספת – ידת משק הבית – שמייצגת את ההוצאות הכלליות השונות של הבית.
במסגרת חישוב הפיצוי המגיע לתלויים, מחשב בית המשפט את הסכומים שהמפרנס שנהרג היה עתיד להשתכר במהלך השנים במקרה שהיה נותר בחיים, את הסכום הכולל מחלק למס' הידות, ומהן, מקזז את ידה אחת, המייצגת את כלכלת האדם שנפטר.
למשל, במקרה שבו נהרג אדם שהותיר אחריו בת זוג ושני ילדים, יערך החישוב הבא – המשפחה מורכבת מ-5 ידות (ההרוג, שלושה בני משפחתו שנותרו בחיים והידה הנוספת עבור הוצאות הבית). בית המשפט יחלק את סכומי הנטו שההרוג היה אמור להשתכר לאורך השנים לחמש, ויקזז את ידת הוצאות ההרוג, כך שלתלויים ישולם פיצוי ששיעורו 4 ידות.
בנוגע לתלויים קטינים – בעבר, חושבה ידה להוצאות כלכלת ילד עד להגיעו של הילד עד לגיל 18. בהמשך, נוספה בפסיקה תוספת ששיעורה שליש מן הידה של הקטין למשך 3 שנים נוספות לכלכלת הילד במהלך שירותו הצבאי.
עד כאן עסקנו בכסף מוחשי, בהוצאות, בתשלומים, אבל מה על הרמה הנפשית והרגשית? על היות ההרוג הורה שאינו רק מפרנס את התלויים בו, אלא גם מספק להם דמות הורית או שותפות ברמה הזוגית?.
פן נוסף של הפיצויים, שאף אליו חשוב להיות מודע, מתייחס לפיצויים המגיעים לבני משפחתו של הרוג בשל "אובדן שירותי בן זוג" ו/או "אובדן שירותי הורה".
במקרים כאלו, סכומי הפיצוי מורכבים יותר לכימות ולחישוב מכיוון שהם אמורים להתייחס ל"חור" ולחסך שנוצר במשפחתו של ההרוג בשל חסרונו.
מסלול תביעת השאירים
מסלול זה לתביעת העיזבון שבמסגרתה יתבעו הפסדי החיסכון העתידיים שאותם המנוח היה עתיד לחסוך עד לגיל פרישתו, ובמקרים מסוימים אף לאחריו. הפסדי חיסכון זה מחושבים בהתייחס לשיעור של 30% מההכנסות, ובמקרים של קטינים, לשיעור של 30% מהשכר הממוצע במשק.
חשוב לדעת, כי עד לשנת 2006 לא הייתה קיימת האפשרות לתבוע במקביל בשני המסלולים – שאירים ותלויים, אולם פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי ישנם רכיבים שאינם חופפים בשני המסלולים, ואותם – ניתן לתבוע במקביל.
ההיבט המשפטי של תאונות דרכים הכוללות פצועים
דיני הנזיקין שבמסגרת החוק הישראלי מתייחסים גם לתאונות דרכים שבמסגרתן נפצעים נהגים, נוסעים והולכי רגל, שכן, כל נפגע כזה עלול להתמודד עם כאב וסבל רבים, באספקט הפיזי ולעיתים קרובות, גם באספקט הנפשי והרגשי.
במקרים בהם מקרה התאונה הגיע לכלל תביעה והונח לפתחו של בית המשפט, בין אם המדובר בתביעה המוגשת כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב (מכוח חוק הפיצויים שהזכרנו בתחילה) ובין אם התביעה מוגשת כנגד חברת קרנית (במקרים בהם מדובר בתאונת "פגע וברח" או במקרים בהם רכבו של הנהג הפוגע לא היה מבוטח בביטוח החובה) או כנגד המוסד לביטוח לאומי, הדיון בפציעה יתייחס גם ליכולותיו העתידיות של הנפגע בתאונה לתפקד באופן עצמאי ובכוחות עצמו. ההתייחסות תעסוק בתפקודו היומיומי של הנפגע, ביכולתו של הנפגע לשוב לעבודתו הסדירה (באופן חלקי או מלא) וביכולתו לפרנס את בני משפחתו ואת עצמו.
לפיכך, מרגע שהתרחשה הפגיעה בתאונת הדרכים, חשוב מאד לתעד כל דבר, כל כאב שהופיע, כל ביקור בבית החולים, כל בדיקה שנעשתה וכל טיפול שהתקבל, וזאת כדי להציג לבית המשפט תמונה מלאה ואמיתית ככל האפשר לגבי המגבלות הקיימות והעתידיות ויכולתו של האדם לתפקד באופן עצמאי בעתיד.
כמה כסף מגיע לנפגע בתאונת הדרכים?
סכום הפיצוי המגיע לנפגע בתאונת דרכים מחושב בהתאם לגילו של הנפגע, מועד התאונה, יתרת שנות עבודתו עד לגיל פנסיה, שכרו הממוצע לפני ואחרי התאונה, סוג הנזק הרפואי שנגרם והשפעתו התפקודית. כמו כן, החישוב נערך גם על בסיס נסיבותיו האישיות של הנפגע, ולרבות הסיוע המשפחתי שניתן לו על מנת שישוב לאיתנו ויחלים מנזקי התאונה.
הפיצוי מורכב כדלקמן: אובדן שכר בגין התאונה, הפסד זכויות סוציאליות כתוצאה מאובדן השכר, פיצוי בגין ימי אשפוז וניתוחים, הוצאות רפואיות ואחרות אשר נגרמו לנפגע כתוצאה מהתאונה ואינן מכוסות על ידי קופות החולים, הערכה של כאב וסבל אשר נגרמו לנפגע, עלויות שיקום והתאמת דיור, רכישת מכשירי עזר רפואיים, הוצאות משפט ועוד.
כל זה טוב ויפה, אבל, כידוע, הליכים משפטיים אורכים זמן רב.
מה קורה כשאדם נפצע קשה בתאונה, הוא מאושפז בבית החולים, אינו עובד ויש לו צורך דחוף לפרוע את התשלומים השוטפים הנערמים?
עבור מקרים כאלו קיים בחוק הפלת"ד מנגנון "תשלום תכוף" – במסגרת זו הנפגע (או בני משפחתו) יפנו בדרישה המלווה בתצהיר ובמסמכים המאמתים את טענות הנפגע לחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח החובה. חברת הביטוח אמורה לאשר את התשלום התכוף בתוך 60 יום מקבלת הדרישה. במידה והכספים לא יועברו, על הנפגע או משפחתו להגיש תביעה לבית המשפט לקבלת התשלום התכוף.
את מי תובעים?
החוק מטיל אחריות מוחלטת על חברת הביטוח של הרכב המנועי.
כל רכב אשר נחשב לכלי רכב מנועי, ובמילים אחרות, כל רכב אשר נע על הכביש, מחויב בעריכת ביטוח חובה. ביטוח זה נועד להבטיח כי מי שנסע או נהג ברכב, יוכל לתבוע את חברת הביטוח וזו תפצה אותו בגין נזקיו.
לאור החוק האמור, מי שנפגע בתאונת דרכים, נדרש לתבוע את חברת הביטוח של הרכב בו הוא השתמש בעת התאונה.
כמובן שבמקרה שמדובר בהולך רגל אשר נפגע מרכב, התביעה תהיה כנגד מבטחת הרכב הפוגע.
חשוב לציין כי החוק קובע כלל ייחוד עילה – כלומר, אדם אשר נפגע באירוע המהווה בהגדרה תאונת דרכים, לא יוכל לתבוע צדדי ג’ נוספים אלא את מבטחת הרכב הרלוונטי על פי החוק בלבד.
את מי תובעים כשאין חברת ביטוח?
כאשר רכב מסוים נעדר ביטוח חובה, ביטוח זה אינו בתוקף או שלא ניתן לאתר את מבטחת הרכב מסיבות שונות (לדוגמא בתאונות פגע וברח), הרי שנוצר מצב ייחודי, שכן, מחד אין חברת ביטוח אשר ניתן לתבוע אותה בגין נזקי הגוף ומאידך, כלל ייחוד העילה חוסם את דרכו של הנפגע להגיש תביעה כנגד צדדי ג’ אחרים.
על מנת למנוע מצב שכזה, הוקמה הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים והיא נקראת “קרנית“.
קרנית משמשת מעין חברת ביטוח בכל אותם מקרים שאין חברת ביטוח בנמצא. כלומר, במקרה שבו פלוני נפגע בתאונת דרכים והרכב היה ללא ביטוח חובה, הרי שפלוני זכאי לתבוע את קרנית וזו תפצה אותו בגין נזקי הגוף.
מה קורה כאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה?
כאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, הרי שעל הנפגע לתבוע את המוסד לביטוח הלאומי וזאת על מנת שיפצה אותו בגין נזקיו בתור נפגע עבודה. לאחר או במקביל למיצוי הזכויות מול המוסד לביטוח הלאומי, ניתן לתבוע את חברת הביטוח של הרכב וגם זו תעניק לנפגע פיצוי כספי. אולם, הפיצוי יהיה רק מעבר לסכומים אשר שולמו על ידי הביטוח הלאומי.
בהקשר זה יצוין כי נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ואשר לא פנה לביטוח הלאומי, נוטל על עצמו סיכון כי חברת הביטוח תנכה מהפיצוי, את סכום הפיצוי אשר יכל הנפגע לקבל מהביטוח הלאומי, אילו היה מגיש אליו תביעת תאונת עבודה, ניכוי זה מכונה “ניכוי רעיוני“.
מה קורה כאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה?
מי שנפגע בתאונת דרכים וברצונו להבטיח כי יזכה לפיצוי ההולם את נזקיו באופן המרבי, נדרש לשכור את שירותיו של עורך דין מתחום הנזיקין שהינו בעל ידע מקיף בתחום תאונות הדרכים וכמובן בעל ניסיון רב בייצוג נפגעי תאונות דרכים והופעות בבתי המשפט.
עורך דין מנוסה יוכל להתמודד בבטחה מול חברות הביטוח ולהבטיח כי הנפגע יקבל את הפיצוי המלא. כמו כן, מובן מאליו כי עורך דין מנוסה יוכל להקיש ממקרה למקרה ולאבחן את התקדימים המתאימים למקרה הספציפי של הנפגע, ובעיקר ישרה ביטחון לכל אורך הדרך כי הוא יודע את עבודתו ויבצע אותה נאמנה !
עוד יצוין כי עורך דין מנוסה ובעל ידע מקיף, יוכל לחסוך זמן רב ולגרום לידי כך שהפיצוי יגיע לנפגע בזמן המהיר ביותר וזאת מבלי שיהא בחיסכון בזמן כדי לפגוע בגובה הפיצוי. בנוסף, במקרים הרלבנטיים ועד לקבלת מלוא הפיצוי הכספי, יוכל עורך הדין לפעול מול חברת הביטוח ולדאוג לכך שתשלם לו פיצוי ראשוני וזאת בטרם מתן פסק דין סופי ובמסגרת תשלום תכוף.
משרדנו אשר הינו בין המובילים בתחום, מזמין אתכם להיוועץ עמנו על מנת שתזכו לשירות הראוי לכם ותקבלו את מלוא הפיצוי המגיע לכם בגין תאונת הדרכים.
משרד עורכי דין מוטי ארד עוסק שנים רבות בתביעות שונות בתחום תאונות דרכים.
לרשותנו עומדים ניסיון וידע רב בתרחישים המשפטיים השונים והמורכבים, בין היתר – תאונות דרכים קשות שבהן הרוגים ופצועים שמצבם קשה או אנוש, ביצוע תחשיבי נזקים במקרים של מוות או פציעות, ליווי, ייעוץ וייצוג לקוחות המשרד בהליכי תביעות לפיצוי המוגשות נגד חברות ביטוח ונגד המוסד לביטוח לאומי.
צוות המשרד כולל צוות עורכי דין מיומנים, המאפשרים לכל אחד מלקוחותינו לזכות במעטפת מקצועית רחבה המתייחסת לכל אספקט אפשרי בתביעה לצורך מיצוי זכויותיו הקבועות בחוק באופן המקסימאלי.
ליצירת קשר ותיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות: 03-5166900
יש לפנות לטיפול רפואי בבית החולים או בקופ”ח. חשוב לשמור כל מסמך רפואי וחשבונית ולהתייעץ עם עורך דין המומחה בתאונות דרכים כמה שיותר סמוך למועד התאונה. משרדנו בעל הצלחות של מעל ל 30 שנה בפיצויי נפגעי תאונות דרכים. פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות. מוטי ארד, חברת עורכי דין, מובילים בהשגת פיצויים מירביים 03-5166900.
הנתונים המרכזיים אשר עומדים בבסיס הפיצוי הם: שיעור הנכות, גילו של הנפגע וכושר השתכרותו. תפקידו של עורך הדין הוא לשכנע את בית המשפט בדבר שיעור הנזק אשר נגרם לנפגע בכל אחד מראשי הנזק. משרדנו בעל הצלחות של מעל ל 30 שנה בפיצויי נפגעי תאונות דרכים. פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות. מוטי ארד, חברת עורכי דין, מובילים בהשגת פיצויים מירביים 03-5166900.
לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, גם אם אדם עבר באור אדום וגרם לתאונה, עדיין מגיעים לו פיצויים בלא כל קשר לאשמתו. פנו אלינו לשיחת ייעוץ ללא התחייבות. מוטי ארד, חברת עורכי דין, מובילים בהשגת פיצויים מירביים 03-5166900.
ניתן לקבל פיצוי על כל פגיעת גוף, קלה או חמורה. הפיצוי מותנה בהוכחת הפגיעה ע"י מסמכים רפואיים אשר בהם מתועדת הפגיעה. גם פגיעה נפשית בעקבות תאונת דרכים מזכה את הנפגע בפיצוי וגם אותה יש להוכיח באמצעות תיעוד רפואי מתאים. משרדנו בעל הצלחות של מעל ל 30 שנה בפיצויי נפגעי תאונות דרכים. פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות. מוטי ארד, חברת עורכי דין, מובילים בהשגת פיצויים מירביים 03-5166900.
שכר טרחת עורך דין משולם ע"פ רוב בסוף התיק, על בסיס הצלחה, כאחוז מסוים מסך הפיצוי. משרדנו פועל ע"פי חוק וגובה את תשלום שכר הטרחה על בסיס הצלחה, באחוזים ובסיום הטיפול בתיק, ועם קבלת כספי הפיצויים. פנו אלינו לסיוע מהיר וקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות. מוטי ארד, חברת עורכי דין, מובילים בהשגת פיצויים מירביים 03-5166900.
