אישה כבת 23 בשבוע ה- 39 להריונה הגיעה לחדר המיון בבית החולים סורוקה. בבדיקת ניטור עוברי שנערכה לאישה נמצא כי קיימת האטה אקראית חד פעמית בדופק העובר. לאחר כשלוש וחצי שעות, ביצע הצוות הרפואי באישה השראת לידה, בין היתר באמצעות הזלפת פיטוצין. במהלך הלידה החל דימום מהנרתיק והתינוק נולד במצב קשה. בדו"ח האשפוז נכתב בין היתר שהתינוק הוצא מהרחם עם דופק איטי ללא נשימה ספונטנית וללא תגובה לגירויים, כאשר אישוניו מורחבים. מספר מאמצי החייאה שבוצעו לא צלחו, והתינוק נפטר לאחר 40 דקות בשל קרע ברחם, שהופיע כנראה במהלך הלידה. לאחר מכן הובהלה האישה לחדר ניתוח שם נכרת רחמה.
התובעים טענו שהצוות הרפואי התרשל משום שלא היה צורך בביצוע השראת לידה עקב האטה אקראית חד פעמית בדופק העובר, והשראת הלידה באמצעות הזלפת פיטוצין, היא זו שגרמה לקרע ברחם ולאחר מכן למות התינוק ולכריתת רחמה. בנוסף טענו התובעים שהאישה לא קיבלה הסבר על הסיכונים הטמונים בבדיקת השראת הלידה, וממילא לא נתנה את הסכמתה לביצוע הבדיקה. עוד טענו התובעים שהתינוק נולד חי ולכן היה זכאי לתבוע בגין הנזקים שנגרמו לו. בנוסף, בהתאם לחוות דעת רפואיות, נקבעה לאישה נכות צמיתה בשיעור של 50% ונכות פסיכיאטרית בשיעור של 20%. מנגד טענו הנתבעים כי בנסיבות המקרה היה מקום לביצוע השראת לידה, הצוות הרפואי פעל כראוי והקרע שנוצר ברחם לא היה ניתן למניעה מראש. בנוסף טענו הנתבעים כי התינוק נפטר ברחם טרם הלידה עקב פגיעה בלתי הפיכה באספקת הדם למוח, וכן טענו שלא נגרמה לאישה נכות פסיכיאטרית.
בית משפט השלום קבע כי הנתבעים התרשלו בכך שהחליטו לבצע השראת לידה ללא אינדיקציה רפואית, ללא אישור של רופא בכיר, דבר הנוגד את הנוהל במחלקה וכל זאת כאשר האישה במצב גופני שלא מתאים לביצוע פעולות אלו. בנוסף בית המשפט קבע כי קיים קשר סיבתי בין ההחלטה על ביצוע השראת הלידה לבין הקרע ברחם ומות התינוק. משכך, פסק פיצויים לטובת האישה בגין ראשי נזק שונים וקבע כי לאישה נכות צמיתה בשיעור של 10% וזאת, בהתאם לחוו"ד המומחה הרפואי מטעם בית המשפט. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי התינוק נולד במצב של מוות קליני ופעולות ההחייאה שבוצעו אינן מעידות על כך שהיה חי במהלכן. בית המשפט ציין שבסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נקבע כי: "כל אדם זכאי לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". לאור הקביעה כי התינוק נולד מת, תביעת העיזבון נדחתה. ערעורם של הנתבעים נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, אך ערעור העיזבון התקבל ובית המשפט המחוזי פסק כי בהעדר ראיה חד משמעית למוות מוחי, התינוק נולד חי והיה כשיר בחייו לתבוע את נזקיו.
עא (ב"ש) 16586-05-13 עז' המנוח פלוני נ' המרכז הרפואי סורוקה
תא (ב"ש) 4541-05 סוהא א. ק. (נ ( נ ' המרכז הרפואי סורוקה
