10094/07 פלונית אלמונית נ' בית החולים האנגלי
אישה אשר ילדה בבית החולים בנצרת , תינוקת אשר אובחנה מיד עם לידתה כסובלת משיתוק על שם ERB זאת בעקבות היצרות של הכתפיים.
תביעה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי אשר קבע כי הנזק לא נגרם בשל התרשלות בית החולים ומכאן הערעור נגד דחיית התביעה.
המערערת אשר הגיעה לבית החולים הוכנסה לחדר לידה ונבדקה על ידי המיילדות ולאחר מכן על ידי רופא, חלקו השני של האירוע כאשר תקפו את היולדת צירי לחץ כשהיא מנסה לדחוף א העובר החוצה אולם רק הראש יצא החוצה בעוד כל גופה נשאר "תקוע" המדובר בתופעה של "היתקעות או היצרות כתפיים"
לאחר מספר ניסיונות של המיילדת במהלך הצירים למשוך את ראש העובר אולם ללא הצלחה כשהבינה המיילדת כי נדרשת עזרה של רופא אשר נקרא לחדר הילדה אולם עד הגיעו חולצה התינוקת אולם בשלב זה כבר סבלה מכיחלון.
המחוזי אשר דן בתביעה ביכר את חוות דעת המומחה מטעמו לטענתו פעולות המיילדת אשר בוצעו ביולדת היו מתבקשות וכללו הרמת רגליה של היולדת ומשיכת היילוד החוצה, וכי המיילדות פעלו באופן מקצועי ללא רבב, אם כי טען כי מחדלו של בית החולים בכך שלא תיעד את משקל היילוד טרם החלה הלידה דבר אשר יכול היה להיות לעזר ואף בעל חשיבות בשאלה האם היה על הצוות הרפואי לצפות כי יכול להיווצר מצב של "פרע כתפיים" ובכך להכניס את היולדת לניתוח קיסרי.
שאלה נוספת אשר עלתה הינה האם קיים היה מידע לפיו היולדת סובלת מסוכרת הריונית.
בית המשפט פסק כי היעדר הרישום של המשקל עובר טרם הלידה גרמה לכך שלא ננקטו הצעדים המתאימים לצורך הימנעות ממצב של פרע כתפיים הערכת הסיכון של משקל בין 4-4.5 ק"ג בנוסף לסיכונים נוספים אשר היו צריכים להיבדק בהם משקל התינוקת , חשש לסוכרת הריונית אצל היולדת בשל כך היו צריכים להינקט צעדי מנע בהם עריכת ניתוח קיסרי והיערכות של צוות רפואי מתאים לפרע בכתפיים.
בית המשפט העליון פסק בהתבסס על 3 נורות אזהרה אשר בשלן הצוות הרפואי היה צריך להתייחס אליהם בהם משקלה הגבוה של התינוקת, חשד לקיומה של סוכרת הריונית אצל המערערת ושלישית מצבה של יולדת עובר ללידה זו כמו מצבה הולדני וגילה המבוגר בשל תנאים אלה על הצוות הרפואי היה להיערך ולנקוט בצעדי מנע כמו עריכת ניתוח קיסרי והיערכות הצוות הרפואי.
בית המשפט פסק כי נורות האזהרה וצעדי מנע שלא ננקטו מבססים את טענת רשלנות רפואית ומבסס את טענותיו על כך שלצורך הוכחת טענת התרשלות יש צורך להוכיח שהיה קיים תמרור אזהרה אחד ומנגד צעד מנע אחד אשר לא ננקט, בעודו מציין כי כלל הזהירות שהיה עליהם לנקוט נקבע על ידי בית המשפט ולא על ידי המומחה.
צעדי המנע ונורות האזהרה לא קיבלו את המשקל הראוי בהיבחנם על ידי בית המשפט המחוזי היה עליהם לשים לב על משקל העובר שהינו אינדיקציה מרכזית לצורך צפיית סיכון של פרע כתפיים זאת ללא התייחסות לגורמי האזהרה הנוספים בהם גילה והחשש שהיולדת סבלה מסוכרת הריונית. כאמור לא היה כל תיעוד לגבי משקל העובר טרם הלידה כאמור עובר במשקל של 4.500 ק"ג היה צריך להביא לכך שהצוות ישקול לידה קיסרית להימנע מפרע כפתיים מה גם שהיו קיימים אינדיקטורים נוספים בהם חשש לסוכרת הריונית גילה ועברה הולדני של היולדת. כל נורות האזהרה מובילים למסקנה כי על בית החולים היה להיערך ולנקוט בצעדי מנע בשל קיומם של גורמי סיכון אותם מנינו.
התוצאה היא שהוכחו על סמך הראיות אשר בתיק כי ביית החולים אכן התרשל בנסיבות העניין כפי שהובהר היה על הצוות להיערך לניתוח קיסרי ולכל היותר הצעד מנע השני תגבור חדר הלידה במהלכה של הלידה לאור הסיכונים אשר אף הוא לא ננקט. כמו כן היעדר הרישום בהתייחס לאמות מידה המקובלות, על סמך כך הוכחה חבותו של בית החולים לנזקיה של המערערת.
