בפסיקה תקדימית, נפסק כי שיתוף פוסט פוגעני בפייסבוק, מהווה פרסום אסור כמשמעו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן- "החוק").
בפסק הדין נדון מקרה שבו הנתבעים ביצעו "Share" לפוסט אחד וכן לחצו "Like" לפוסט אחר כנגד "המקומון רמת גן-גבעתיים" (להלן- העיתון"). משכך, העיתון תבע אותם בסך של 640,000 ש"ח.
תחילה, בית משפט השלום בתל אביב, דחה את התביעה ופסק כי היה על העיתון לתבוע את המפרסם המקורי ולא את מי ששיתף את הפוסט הפוגעני.
ערכאת המחוזי סברה אחרת ופסקה כי שיתוף הפוסט הפוגעני מהווה פרסום אסור לפי החוק וכי על הנתבעים לשלם פיצוי של 5,000 ₪. הנתבעים לא הסתפקו בכך והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון, פסק כי שיתוף פוסט פוגעני ברשתות החברתיות מהווה עילה לתביעה לפי החוק להבדיל מ"לייק" בלבד שאינו מהווה. בית המשפט העליון נימק את פסיקתו בכך שבעוד שלייק הינו בגדר הבעת רגשות בלבד, הרי ששיתוף פוסט מהווה פרסום לכל דבר.
בית המשפט העליון היה ער לפסיקה התקדימית ולכן הוסיף כללי אצבע לתביעות בגין פרסומים ברשתות החברתיות. נפסק שבכל תביעה עתידית, על בתי המשפט לבחון את תום ליבו של התובע והאם הגיש תביעה קנטרנית או בררנית. כך שיש לבחון האם נתבע גם המפרסם המקורי או משתפים אחרים. עוד נפסק כי מקום שבו שיתוף הפוסט נעשה תוך גינוי או הסתייגות מצד המשתף, סביר להניח שהשיתוף לא ייחשב לשון הרע.
פסק הדין מהווה דוגמא לכך שבית המשפט העליון מקדים את כנסת ישראל ובמקום של לקונה, הוא ישתמש בסמכותו ויתאים את החקיקה הישנה לעידן בו אנו מצויים כיום. עידן שבו העיתונות יצאה מידי המוסדות והפכה כל אחד ואחת מאתנו לעיתון בפני עצמו – על כן ייזהר כל המשתמש ברשתות החברתיות על כל פעולה ופעולה אותה הוא מבצע.
(להרחבה ראו: רע"א 1239/19 יואל שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ (פורסם ביום 8.1.2020)).
