על אף העובדה כי בימים אלו העולם עצר מלכת בשל התפשטות מגפת נגיף הקורונה, הרי שדיני הנזיקין לא נעצרו, כך שהם חלים גם על נזקי גוף שנגרמו בשל הידבקות בנגיף הקורונה (covid-19). במקרה שבו מי מכם חלה במחלת הקורונה (או בשמה המדעי covid-19) ונגרמו לכם נזקי גוף, הרי שקיימים מספר גורמים פוטנציאליים שניתן לתבוע מהם פיצוי בגין הנזקים.
תביעה כנגד המעסיק – תאונת עבודה:
חובת המעביד לשמור על בריאות עובדיו, אינה נמוגה מפני מגיפת הקורונה. ההפך הוא הנכון, בימים אלו חלים על מעבידים חובות מוגברות כגון שלא להכניס לחצריו אדם שידוע כי עליו לשהות בבידוד, כגון לדאוג לקיום הנחיות משרד הבריאות ע”י עובדיו לרבות הקפדה על מספר עובדים השוהים במקום עבודה בעת ובעונה אחת וכיוצ”ב. כלומר, בייחוד בימים אלו, המעביד נדרש לשמור על “דיני הקורונה” ולוודא כי איש מעובדיו אינו נמצא בסיכון. 
עובד שחלה בקורונה במהלך ועקב עבודתו, ייתכן ויוכר כנפגע תאונת עבודה ומקום בו יוכל להוכיח כי המעביד הפר את חובותיו לדאוג לשלומם ובריאותם של עובדיו, על המעביד יהא לפצות אותו בגין נזק הגוף.
מימוש זכויות עפ”י פוליסות ביטוח:
מרביתנו מחזיקים בפוליסות ביטוח בריאות שונות. ביניהם: ביטוח בריאות פרטי, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח סיעודי ואפילו ביטוח משכנתא הכולל כיסוי כנגד מות המבוטח (ריסק מוות). פוליסות אלו מכילות כיסויים העשויים להיות רלוונטים לימים אלו כגון – כיסוי לאבדן כושר עבודה מלא/חלקי, כיסוי לנכות, החזרי הוצאות רפואיות ועוד.
זוהי תקופה בה ישנה חשיבות רבה לבחינת הביטוחים הפרטיים והכיסויים שבהם שכן ייתכן בהחלט כי מכילים כיסויים הרלוונטים לנזקי הקורונה.
תביעה כנגד המוסד לביטוח הלאומי:
בשלב זה טרם התבהרה התמונה אך אין זה מן הנמנע כי נפגעי הקורונה יוכלו לפנות למוסד לביטוח הלאומי לצורך קבלת פיצוי. בין אם במסגרת התביעות הקיימות כיום או כחלק מהליך חדש שייבנה במיוחד לנפגעי הקורונה.
יחד עם זאת, כבר כיום, ניתן להגיש תביעה לדמי פגיעה וזאת בכל מקרה שבו מי מכם נדבק בנגיף הקורונה במסגרת עבודתו. “דמי פגיעה” הינם תשלום אשר המוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע, ובתנאי שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה ובכפוף לאישור רפואי.
במקרים חמורים יותר יכול להיות שתהיו זכאים לנכות זמנית או קבועה המקנה גמלת נכות המזכה בקצבה חודשית, הכול כמובן בהתאם לרמת חומרת הפגיעה ובכפוף לאישורים רפואיים ולאחר עמידה בפני ועדה רפואית שתקבע את זכאותכם.
הליכים אלו רלוונטיים במיוחד לעובדים בתחומי השירות הרפואי העומדים בפני סיכון מוגבר במסגרת עבודתם.
תביעה כנגד אדם פרטי:
לכל אחד ואחת מאיתנו עומדת הזכות שלא ידביקו אותנו במחלה זו ועל הרומס זכות זו – לשלם בגין מעשיו. ייתכן ויתגלו בעתיד מקרים אשר בהם חולי קורונה הפרו תנאי בידוד והדביקו את מי מאיתנו. במקרה שכזה, ניתן יהא לתבוע אותם על מנת שישלמו את הפיצוי בגין הנזקים שגרמו בהתנהלותם.
תביעה כנגד המדינה/ מוסדות ומטפלים רפואיים:
הגם שגורמי הרפואה נמצאים בחזית המאבק בקורונה, הרי שגם במסגרת המאבק, חלים עליהם חובות זהירות שנועדו לשמור על זכויותיהם ובריאותם של החולים. משכך, הם נדרשים שלא לנהוג ברשלנות רפואית בעת שהם מטפלים במי מאיתנו במסגרת טיפולי הקורונה, וזאת בדיוק כמו בכל טיפול רפואי אחר.
כישלון או התרשלות של גוף/מוסד רפואי לאבחן את המחלה, או אי טיפול נאות בהתאם לפרוטוקול הרלוונטי למועד הקובע הינם עילם לתביעה.
כמובן שבכל מקרה, יש צורך להוכיח נזק בכפוף למסמכים רפואיים, לכן חשוב לשמור ולתעד את המסמכים הרפואיים והקבלות, בכדי לקבל החזרים ככל ותביעתכם תתקבל.
הכותב, עו”ד מוטי ארד, בעלים ומייסד משרד עורכי דין המתמחה בתחום דיני הנזיקין ותביעות נזקי גוף קשים.
