כאשר נגרם נזק בריאותי כתוצאה מטיפול רפואי לקוי, ניתן, במקרים רבים, לתבוע ממעניק הטיפול הלקוי, את הנזקים שנגרמו למטופל. תביעות אלה מכונות תביעות רשלנות רפואית, והן יכולות להיות מוגשות כנגד מוסד רפואי, רופא, אחות וכדו', אך בדרך כלל, הן מוגשות כנגד המוסד הרפואי בו הוענק הטיפול.
חלק ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית מוגשות בשל רשלנות בהיריון או בלידה. הסיבות לכך הן בעיקר ריבוי הלידות ביחס לטיפולים רפואיים אחרים ובעקבות זאת ריבוי מקרי הרשלנות, וכן העובדה שניתן להגיש תביעה שכזו עד הגיע היילוד שניזוק לגיל 25. כאשר היילוד נפטר כתוצאה מהרשלנות, ניתן בדרך כלל, להגיש את התביעה עד תום שבע שנים ממעשה הרשלנות.
רשלנויות רפואיות נפוצות בהיריון ובלידה, הינן אי ביצוע כל הבדיקות הנדרשות טרם הלידה, טעות בביצוע ובפענוח של בדיקות אולטרסאונד, התרשלות בביצוע לידות מורכבות, אי התייחסות למצוקה עוברית ועוד.
כאשר מדובר במצב של הריון בסיכון גבוה (כאשר היולדת סובלת ממחלות שונות, הפלות קודמות, ריבוי עוברים וכדו') קיים סיכוי גבוה יותר לנזק לוולד, ואף למותו. כיום יש כלים רבים לאבחון גורמי סיכון שונים בטרם הלידה. כתוצאה מכך קיימת חובה על הגורם המטפל לבצע בדיקות ולהביא לידיעת היולדת את גורמי הסיכון הקיימים על מנת שתוכל להחליט האם להמשיך את ההיריון או להפסיקו.
כאשר מתגלים בלידה מומים קשים, ניתן להגיש תביעה כאשר התובע צריך להראות שהגורם המטפל התרשל בכך שהיה יכול לאבחן את המום החמור במהלך ההיריון ולא עשה זאת. עוד צריך התובע להראות שאם היה המום מתגלה במועד, היה זה מוצדק להפסיק את ההיריון. כמו כן, יש להוכיח את גובה הנזק שנגרם.
לגבי רשלנות במהלך הלידה, יש להראות שהצוות הרפואי התרשל בכך שלא הבחין במצוקה עוברית, שבחר ליילד בדרך שגויה, שלא פעל במיומנות ראויה וכדו' ושבעקבות זאת נגרם הנזק לוולד. חשוב לציין, כי פיצוי יינתן רק כאשר קיים קשר בין רשלנות הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם, שכן ייתכנו מקרים בהם התרשל הצוות הרפואי אך הנזק נגרם מסיבה אחרת שלא קשורה להתרשלות.
כיוון שמדובר בנושאים מורכבים הקשורים למדע הרפואה, חובה על עורך דין רשלנות רפואית להגיש יחד עם כתב התביעה חוות דעת מומחה רפואי, הקובעת מהי הרשלנות ואת הקשר בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם והיקפו.
האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
