תא (ת"א) 4-02-10 א.מ. פלונית נ' כללית שירותי בריאות (בי"ח סורוקה)
התביעה עניינה בגין נזק גוף כנגד בית חולים סורוקה.
התובעת היתה בשבוע ה– 36 של הריון עם תאומים. בבדיקתה בבית חולים סורוקה לצורך בדיקות התברר שתהליך הלידה כבר החל ומכאן והלאה התקדמה הלידה באופן טבעי. לאחר הלידה ירדו לחץ הדם של התובעת ורמת ההמוגלובין בדמה. בהמשך, התובעת עברה לפרוטומיה חוקרת שבסופה התגלה קרע ברחם באורך של כ- 9 ס"מ והרחם נכרת כ- 15 שעות לאחר הלידה.
לטענת התובעת, מלכתחילה היה מקום ליילד אותה בניתוח קיסרי. ככל שהיא הייתה יולדת בניתוח קיסרי היה נמנע הקרע. לחלופין, גם אם בהתחלה היה מקום ללידה טבעית, לא היה מקום להמשך בה לאחר שלידת התאומה השנייה הסתבכה. לבסוף, נטען, שהקרע אובחן בשלב מאוחר מדי כאשר לא היה מנוס כבר מכריתת הרחם. אם הצוות המטפל היה מגלה את הקרע קודם, היה ניתן לתפור את הרחם ולהצילו.
הנתבעת, בית החולים, טוענת שלא התרשלה כלפי התובעת והטיפול שנתנה לה הציל את חיה.
ביהמ"ש קבע כי אף שלא הוכח שניתן היה להציל את הרחם של התובעת ע"י גילוי מוקדם יותר של הקרע, עצם האיחור בגילוי הקרע הוכח. עוד נקבע כי את מקור הדימום ניתן היה לגלות קודם אילו פוענח הצילום כראוי כבר בתחילה. בנסיבות אלה, יש לקבוע כי הצוות הרפואי התרשל כלפי התובעת באבחון הקרע.
