דיני הנזיקין שואלים ראשית שמא מעשה של הנתבע פלוני חרג ממתחם הסבירות הנורמטיבי. היה והתשובה על השאלה הנ"ל בחיוב, הרי שנהג שלא כמצופה מאדם סביר ולכן התרשל. לאחר מכן, נשאל האם נגרם נזק בר פיצוי ולבסוף האם קיים קשר סיבתי, על סוגיו, בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם.
אולם, חלק חשוב ביותר בתביעת נזיקין, בו נרצה לדון במאמר זה, עוסק בשלב זו השאלות לעיל נענו בחיוב ויש לכמת ולחשב את הנזק שנגרם, כלומר, הערכת שווי הנזק במונחים כספיים. במילים אחרות, כמה כסף יש לשלם לנפגע אלמוני, בכדי שמצבו טרם העוולה הרשלנית שנעשתה לו, ישוב לקדמותו.
הערכת הנזק במונחים כספיים מתייחסת הן לנזקי העבר שכבר התגבשו והן לנזק עתידי משוער. את הנזק, אשר נגרם אנו מחלקים למה שנקרא ראשי נזק דוגמת "כאב וסבל", "הוצאות רפואיות", "עזרת הזולת" ועוד. אולם, אחד מראשי הנזק המרכזיים, ואולי החשוב שביניהם, בייחוד מקום בו מדובר בנפגע צעיר שרוב שנות עבודתו לפניו, הוא כמובן, להפסד השתכרות. מאמר זה ידון באופן הערכת ראש הנזק של הפסד ההשתכרות לעתיד.
תביעות נזיקין – במה הדברים אמורים?
בכדי, להעריך את סכום הפיצוי שיש לשלם לאדם, על נזקיו העתידיים כתוצאה מהפסדי שכר, מנזק שנגרם לו, למשל בתאונת דרכים, כתוצאה מרשלנות רפואית, תאונה אישית וכדומה, יש לקבוע את בסיס השכר של הנפגע בהתבסס על שכרו עובר לתאונה ולפוטנציאל השבחת השכר במהלך שנות העבודה.
לפיכך, לוקחים אנו בחשבון, כאמור, את שנות עבודתו הנותרות עד גיל פנסיה, וכן, את אחוזי הנכות התפקודית של אותו נפגע. כך, בחישוב אריתמטי פשוט, מגיעים אנו לסכום אותו הפסיד לכאורה הנפגע עקב התאונה. ברגע שנשיב לנפגע סכום זה הרי, שיתקיים עיקרון חשוב בדיני הנזיקין שהינו השבת המצב לקדמותו.
תביעות נזיקין – 2 דרכים לתשלום פיצויי פגיעה בשכר
לתשלום, ראש נזק זה של הפסדי שכר לעתיד, לתובע, או פגיעה בכושר העבודה, ישנן 2 דרכים בהן יכול לבחור בית המשפט:
דרך ראשונה- הינה באמצעות תשלומים עתיים, של כספי הפיצוי. כלומר, הפרשי הפסדי השכר, ישולמו לנפגע מדי חודש בחודשו. וכך, ניתן לראות בדיוק כמה מרוויח הנפגע ולדעת, את הסכום המדויק, בו יש לנקוב ולתת לנפגע. היתרונות של שיטה זו, הם כמובן, הדיוק בתשלום ומניעת בזבוז כספי הפיצויים בבת אחת. החסרונות הם, כי מצבו הכלכלי של המזיק המעוול עלול להשתנות לרעה. ושאזי, לא יהיה כיס ממנו יהיה ניתן להיפרע.
דרך שניה- אשר תכוון אותנו ישירות לנושא מאמרנו זה, הינה תשלום סכום הפיצוי בפעם אחת. קרי, היוון. הכוונה מטבע הדברים בהיוון, הינה חישוב כל הסכום, אותו חייב לשלם הנתבע המזיק וכן, תשלומו בפעם אחת. החיסרון בשיטה זו הוא חוסר הדיוק, שהרי הסכום צופה פני עתיד ולנבא באמת את העתיד, לא ממש ניתן. ובמיוחד, כאשר המדובר בעניין של שנים ארוכות, כגון במקרה של נפגע צעיר. היתרון, הינו כמובן, 10 ציפורים ביד במקום מספר דומה, פחות או יותר, על העץ. יתרון נוסף הינו, כי לכאורה ניתן לקחת את סכום הכסף שניתן כפיצוי ולהשקיעו.
ריבית ההיוון שמנוכה מסכום הפיצוי בתביעות נזיקין
בפיצוי באמצעות היוון קורה לכאורה מצב, בו הנפגע מרוויח יותר שכן, מסכום הקרן שאמור להיות שווה לסכום הכסף שישיב את המצב לקדמותו ניתן להרוויח עוד תשואה בהשקעת הכספים. לאור הנ"ל, מוטלת על סכום הפיצוי המהוון ריבית שנקבעה מראש, שתפקידה לאזן את הסכום כך שלא יחרוג כלפי מעלה ממטרתו, שהינה השבת המצב לקדמותו ולא, עשיית עושר שלא במשפט.
מריבית 6% עד ל-3% ו…
בשנים שבקירוב לקום המדינה, הריבית שנקבעה על ההיוון הייתה בגובה של 6% שכן, הריבית בהשקעות, כגון איגרות חוב ממשלתיות והשקעות סולידיות אחרות, נשאו פרי. ולכן, כסף מהוון יכול היה להשיא רווחים, מבלי לקחת סיכון כמעט בכלל. אולם, להווי ידוע כי בשנים האחרונות, ירדו הריבית והמדד במדינת ישראל עד לרמה, שבעצם הינה שוות ערך ל-0. בהתאם, ב-40 שנים האחרונות, יותר נכון מפסיקת הלכת זדה, הרי שהריבית על ההיוון עומדת על 3%.
סנונית ראשונה בדמות פסיקת בית המשפט בתביעות נזיקין
חרף ירידת הריבית לרמה אפסית, עדיין הריבית על כספי פיצוי מהוונים נותרה על כנה וזאת, ללא קשר למדד והמצב הכלכלי במדינה. בפסק דין חשוב ביותר, שלא לומר פורץ דרך שבנוסף, אף הצטרף למדיניות של המוסד לביטוח לאומי, שניתן ע"י כבוד השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין, מבית המשפט השלום בת"א, נקבע כי במקרה שהובא לפניו, בו נפגעה צעירה בתאונת דרכים. הרי, כי נקבע שיש להחיל ריבית של 2%, על הסכום המהוון שתקבל הנפגעת כפיצוי. וזאת, עקב חוסר יכולתה המעשית, של התובעת, להשקיע כיום את כספי הפיצוי בהשקעה סולידית. בפסקו כך, הוסיף כבוד השופט לסכום הפיצוי בראש הנזק של הפסדי השכר, סך של 100,000 ₪. סכום זה כנ"ל, שאותו הייתה מפסידה התובעת, במקרה של הותרת הריבית חסרת ההיגיון, על גובה של 3%, כקודם לכן.
לסיכום יצוין, כי בפסק דינו זה, פתח כבוד השופט קליין את הדלת, לשופטים נוספים ובתקווה בערכאות אף גבוהות יותר, להוריד אף הם את גובה הריבית. ובכך, לתקן את העוול הגדול שבנגיסת ריבית שאינה פרופורציונאלית, בסכום הפיצויים אותו קיבלו התובעים, כתוצאה ממעשה העוולה של מזיקים, היוצאים נשכרים ושאינם מורתעים.
