מאושפז הלך לעולמו בלילה כשאיש מצוות בית החולים לא הבחין בכך עד הגיע הבוקר.
מה טען בית החולים – שהוריו אשמים במותו!
במקרה שלפנינו מובא סיפורו הטראגי של בחור אשר נפטר בטרם עת וכשהוא תחת השגחה רפואית.
תחילה יש לציין כי הבחור הצעיר סבל ממחלת ניוון שרירים ע"ש דושן ומשכך, היה תחת השגחה רפואית ומעקבים לכל אורך חייו ועד ליום מותו.
מחלת דושן היא מחלה חשוכת מרפא ואשר גורמת לירידה בתפקוד הפיזי במהירות עד כדי שיתוק מוחלט של החולים בה. כמו כן, היא מחייבת את החולים להיעזר במכשיר הנשמה מלאכותית לאורך כל שעות היום וזאת כתוצאה מקריסת תפקוד הריאות.
ביום 27.9.2011 ובעת שהיה בן 25 שנים בלבד, אושפז הבחור הצעיר בבית החולים וזאת לצורך בחינת המשך טיפול ומעקב אחר נשימתו. במהלך הלילה, חובר למכשיר הנשמה עם מוניטור תואם.
למרבה הצער, כשהגיע הבוקר, כולם התעוררו פרט לבחור הצעיר, אשר נמצא ללא רוח חיים במיטת האשפוז.
לאחר בדיקת נסיבות המקרה התגלה כי מכשיר הניטור צפצף ללא הפסקה במהלך הלילה וזאת במטרה להתריע אודות קיומו של קושי נשימתי וכי הבחור הצעיר נתון בסכנת חיים של ממש. אם לא די בכך, לתדהמת בני המשפחה, התגלה כי למרות שהמכשיר צפצף כל הלילה והשמיע אותות מצוקה – שום גורם מטעם בית החולים לא הגיע לבדוק מה קורה עם הבחור הצעיר ומדוע המכשיר מצפצף ללא הפסקה.
אם זו אינה רשלנות רפואית, מהי רשלנות ? חשבו הוריו של הבחור הצעיר והם פנו לבית החולים, על מנת שיכיר באחריותו לאסון שפקד אותם. ברם, בית החולים לא מצא לנכון להכיר באחריותו למקרה וסירב להעניק פיצוי ראוי.
משכך, ושעה שלא נותרה כל ברירה, ההורים הגישו לבית משפט השלום בחיפה תביעה בגין רשלנות רפואית.
בכתב התביעה נטען כי העובדה לפיה איש לא הגיע כל הלילה לבדוק את הבחור הצעיר, מהווה רשלנות רפואית חמורה וכי על בית החולים ליתן את הדין.
מנגד, בית החולים העלה טענה מדהימה, לשיטתו, האשמים במותו של הבחור הצעיר הם ההורים אשר ישנו ליד מיטתו בלילה האשפוז, בית החולים טען כי ההורים הם אלו שהיו צריכים להשגיח על הבחור הצעיר. אם לא די בטענה המזעזעת הזו כנגד ההורים, הרי שהועלו עוד שלל טענות אשר כל מטרתן אחת – הכחשת המחדל החמור והימנעות ממתן תשובה עניינית לשאלה הפשוטה – הכיצד קרה שבמשך לילה שלם, המוניטור צפצף כי המאושפז בסכנת חיים ושום גורם רפואי לא טרח לבדוק ולגשת למאושפז עד שהגיע הבוקר והוא נמצא מת במיטתו.
בית המשפט בחן את כל טענות הצדדים וכן סקר את חוות דעת המומחים אשר הוגשו לתיק בית המשפט ובפסק דין מפורט ואשר נפרש על פני עשרות עמודים – קבע כי בית החולים אשם !
ראשית, הוקיע בית המשפט את הטענה כאילו ההורים אשמים במותו של בנם וביקר את בית החולים על כך. בנוסף, בית המשפט פסק באופן נחרץ כי בעת שהוא היה מאושפז בבית החולים, הרי שהוא מצוי תחת אחריות בית החולים ולא של הוריו וזאת גם אם הם ישנו לידו במהלך הלילה.
עוד נפסק כי על בית החולים היה לוודא שמכשיר הניטור יתריע כאשר תהיה ירידה בנשימה וישמיע צפצוף ברעש כזה חזק, עד כדי כך שהאחות שיושבת מחוץ לחדר האשפוז, תוכל לשמוע ולרוץ במהרה לחדר. בית החולים לא הוכיח כי עשה ולו פעולה אחת מן הפעולות לעיל ומשכך יש לראות בהתנהלותו כרשלנות רפואית לכל דבר.
העובדה לפיה הבחור נמצא מת במיטתו בבוקר, כאשר מכשיר הניטור מצפצף, מעידה על חומרת רשלנות גדולה שבעתיים, פסק בית המשפט והוסיף כי העובדה לפיה המכשיר צפצף עד הבוקר, מלמדת כי הצוות הרפואי התעלם מן הבחור הצעיר במשך כל הלילה ולמעשה תרם למותו. מוות מיותר אשר היה ניתן למנוע.
לסיכום נפסק – בית חולים הוא זה שצריך לשמור על המטופלים המאושפזים אצלו. כאשר בית החולים אינו משגיח במהלך הלילה על חולים המחוברים למוניטור – קיימת בכך רשלנות רפואית ועל בית החולים לפצות בהתאם.
באשר לגובה הפיצוי אשר נפסק, הרי שסכום זה עמד על 365,100 ₪, לסכום זה יש הוסיף בית המשפט גם ההחזר אגרות ועלויות חוות דעת רפואיות וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 85,433 ש"ח.
להרחבה ראו: 37902-07-16 פלוני ואח' נ' בית החולים אלי"ן (ניתן ביום 27.10.2019).
