פיצויים בגין נזקי גוף- מרכיב הפיצויים

אחוזי נכות כגורם ראשי בפסיקת פיצויים בגין נזקי גוף

 כמו כל נזקי הגוף, גם דרגת הקושי של פגיעה כתוצאה מתאונה היא הפיכה, והגדרת חומרתה עשויה להשתנות. ואולם הגדרות הפגיעה הן שוליות בסוגיית הפיצוי,  שכן חישוב הסכום לפיצוי תלוי, יותר מכל, בדרגת הנכות אותה קובע מומחה, כשהערכת המצב הרפואי מתגבשת.

פרק הזמן שעובר בין הפציעה לבין גיבוש הערכת מצב הפגיעה משתנה. בדר"כ מדובר על תקופה של כשנה, לאחר שחומרת הפגיעה מתייצבת, ומתבהר אם מדובר, למשל, על נכות צמיתה.

כשלא מדובר בתאונות דרכים, הצדדים מצרפים לתביעה ולהגנה חו"ד רופא הקובעת אחוזי נכות. אם הפער בין חוות הדעת גדול, השופט עשוי למנות מומחה שלישי.

 בתאונות דרכים הצדדים אינם מציגים חוות דעת מטעמם. בית המשפט הוא הממנה את המומחה הרפואי אשר יבדוק את הנפגע ויקבע את שיעור נכותו.

על פי רוב, מאחר שהמינוי הינו מטעם בית המשפט, מדובר במומחה אובייקטיבי אשר יבדוק את הנפגע ויגיש לבית המשפט חוות דעת בדבר גובה הנכות, המגבלות הרפואיות והתפקודיות, צרכים רפואיים ועוד.

לאחר קבלת הקביעה בדבר מצבו של התובע ושיעור נכותו הרפואית, בית המשפט יפסוק פיצויים על בסיס הנכות. זאת ללא קשר למידת האשמה. בין עם נהג במהירות מופרזת ומסוכנת או עבר כל עבירה אחרת על חוקי התעבורה, ובין אם חף מכל עבירה. החישוב יתבצע על פי מספר עקרונות:

כאב וסבל

סכום הנתון לשיקול דעת רחב של בית המשפט. בדרך כלל הסכום הוא שקלול של גיל (ככל שצעירים יותר הסכום גבוה יותר שכן נותר זמן רב יותר לחיות עם הכאב והסבל), שיעור הנכות, מספר ימי האשפוז, הטיפולים הרפואיים שעבר הנפגע ומידת הצער הנגרמת.

בתאונות דרכים, הסכום אותו רשאי לפסוק בית המשפט קבוע בתקנות, והוא נמוך בדרך כלל ביחס לסוגים אחרים של תיקי נזיקין.

 הפסדי שכר בעבר

 כאן קיים שוני בין המקרים. במצב היפותטי שבו תובעים שונים נפגעו בדיוק באותו אופן, חוו את אותם מכאובים, וזמן העדרותם מהעבודה היה שווה, אין הכרח ששניהם יקבלו את אותו שיעור פיצוי. שכן מרכיב זה מתבסס על השכר החודשי של כל תובע, ובהתאם, על אובדן הכנסות בגין העדרות מהעבודה. הריאיות לגובה ההפסד הן, בדרך כלל, תלושי השכר, אישור מהמעביד ואישור מחלה.

במקרה של עצמאי, ניתן להוכיח הפסדים על פי דוחות מע"מ ודוחות מס שנתיים.

הפסדי השתכרות עתידיים

רכיב זה הנו מהותי ביותר והוא בדרך כלל הגדול ביותר בפגיעות קשות המותירות נכות צמיתה גבוהה. כאן ייערך החישוב עפ"י מכפלת אחוזי הנכות התפקודית (שאת שיעורה קובע השופט הדן בתיק, אולם היא בדרך כלל קרובה לשיעור הנכות הרפואית שקבע המומחה), בגובה ההכנסה החודשית שהייתה ידועה קודם  לתאונה, כפול מספר החודשים שנותרו  לנפגע עד גיל הפרישה.

עזרת צד שלישי וסיעוד

מדובר בהחזר הוצאות עבור העזרה בעבודות משק הבית, דוגמת ניקיון ובישול, הכל כמובן באם אכן מצבו התפקודי של הנפגע "מצדיק" זאת. כשהנכות היא מלאה, והתלות היא מוחלטת, נקבע בפסיקה תקדימית רף של 13,500 ש"ח לחודש.

 הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד

מדובר בהחזר הוצאות עבור טיפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים, אשר הנפגע אינו זכאי לקבל מקופת החולים. לרוב יהיה מדובר בהחזר בגין השתתפויות עצמיות וטיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות.

 הוצאות ניידות

לעיתים, יהיה זכאי הנפגע לכל הוצאות הנסיעה הנגרמות לו כתוצאה מהתאונה, בכללן הוצאות נסיעה לשם קבלת טיפולים רפואיים. לכן מומלץ לשמור קבלות על כל נסיעה בתחבורה ציבורית, ולרשום עליהן לשם מה בוצעה הנסיעה. ניתן אף לדרוש החזר הוצאות עבור נסיעות פרטיות המבוצעות בשל הפגיעה. במקדים של פגיעה קשה בניידות ניתן לקבל פיצוי גם עבור התאמת הרכב לנכה.

התאמת דיור, שיקום, מיזוג, והוצאות שונות

כשנפגע אדם פגיעה קשה המותירה בו נכות גבוהה יפסוק בית המשפט גם פיצוי אשר נועד לפצות בגין צרכי שיקום וסיעוד.

בהתאמת דיור הכוונה להתקנת מעליות, הרחבת פתחים להתניידות עם גלגלים בתוך הבית וכו'. על מנת לחשב הוצאות התאמה עתידיות יש לקבל חוות דעת של כלכלן מומחה.