תביעת גוף בתאונת דרכים
מדריך מקיף | כל מה שחשוב לדעת
תאונת דרכים היא אירוע פתאומי, מטלטל ולעיתים קרובות גם מלווה בפגיעות גוף המותירות פגיעות פיזיות ונפשיות ארוכות טווח. ברגעים שאחרי התאונה, מעבר להתמודדות הרפואית הלא פשוטה, צפות שאלות רבות: את מי תובעים? אילו פיצויים מגיעים לי? ומה קורה אם הנהג הפוגע לא היה מבוטח?
במשרד עורכי הדין מוטי ארד, אנו מלווים נפגעי תאונות דרכים כבר מעל 30 שנה ומסייעים להם להתמודד מול חברות הביטוח, להבטיח מיצוי זכויות מלא וקבלת פיצוי מקסימלי.
ריכזנו עבורכם את המדריך המלא שיענה על כל השאלות החשובות.
מתי תוגש תביעת נזקי גוף בתאונות דרכים?
תביעת נזקי גוף מוגשת בכל מקרה שבו אדם נפגע פיזית או נפשית כתוצאה מתאונת דרכים. חשוב להבין כי גם תאונות שנחשבות "קלות" (כאלו שבהן נגרמו חבלות קלות, פגיעות "צליפת שוט" או כאבים שאינם מותירים נכות צמיתה) מזכות בפיצוי כספי.
מבחינת לוחות הזמנים, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין נזקי גוף בתאונת דרכים עומדת על 7 שנים מיום התאונה. עם זאת, במקרה שבו הנפגע הוא קטין (מתחת לגיל 18), מניין 7 השנים מתחיל רק מרגע הגעתו לגיל בגרות – כלומר, הוא רשאי לתבוע עד לגיל 25. למרות תקופת הזמן הארוכה, מומלץ לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר בסמוך למועד התאונה, על מנת לתעד את הנזקים הרפואיים ולבנות את התיק בצורה נכונה ומדויקת.
מהו הסדר הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)?
בישראל, תביעות בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונות דרכים מוסדרות תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד).
המאפיין המרכזי והחשוב ביותר של חוק זה הוא עקרון האחריות המוחלטת. משמעות הדבר היא שכל אדם שנפגע בגופו בתאונה זכאי לפיצוי כספי, ללא קשר לשאלת האשמה. גם אם התאונה נגרמה באשמתכם המלאה (למשל: אי-ציות לתמרור עצור, סטייה מנתיב או החלקה עצמית), חברת הביטוח עדיין מחויבת לפצות אתכם באופן מלא על נזקי הגוף שלכם. הסדר זה נועד להבטיח הליך מהיר, יעיל וודאי של קבלת פיצויים, מבלי שהנפגע ייאלץ לנהל משפט מורכב וממושך להוכחת אשמתו של נהג אחר.
את מי עלי לתבוע במידה ונפגעתי בתאונה שהינה תאונת דרכים לפי החוק?
החוק מחלק את חובת הפיצויים בהתאם למעמדו של הנפגע בעת התרחשות התאונה:
- נהג ברכב: אם נהגתם ברכב ונפגעתם (כולל תאונה עצמית כמו התנגשות בעץ או התהפכות), הכתובת לתביעה שלכם היא פוליסת ביטוח החובה של הרכב בו נהגתם.
- נוסע ברכב: נוסע שנפגע בתאונה זכאי לפיצוי מלא מחברת הביטוח המבטחת את הרכב שבו הוא נסע בזמן התאונה. גם כאן, אין כל חשיבות לשאלה מי מהנהגים אשם בהתנגשות – חברת הביטוח של הרכב שלכם היא זו שתפצה אתכם.
- הולך רגל שנפגע: הולך רגל (או רוכב אופניים/קורקינט) שנפגע מרכב, יגיש את תביעתו נגד חברת הביטוח של הרכב שפגע בו. במקרה של מעורבות מספר רכבים (למשל, הולך רגל שנפגע כתוצאה מהתנגשות בין שני כלי רכב), ניתן לתבוע את חברות הביטוח של שני הרכבים יחד.
איזה נזקים מכסה ההסדר?
הפיצויים המשולמים במסגרת חוק הפלת"ד מחושבים לפי מספר ראשי נזק עיקריים, במטרה להשיב את מצבו של הנפגע לקדמותו ככל שניתן:
- כאב וסבל (נזק לא ממוני): פיצוי על עוגמת הנפש, הכאב הפיזי והפגיעה באיכות החיים שנגרמו בעקבות התאונה. גובה הפיצוי ברכיב זה קבוע בתקנות ומחושב על בסיס גיל הנפגע, אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לו ומספר ימי האשפוז בבית החולים.
- הפסדי שכר וכושר השתכרות: פיצוי על אובדן ימי עבודה בפועל (בעבר) ופגיעה ביכולת להשתכר ולעבוד בעתיד עקב הנכות שנותרה.
- הוצאות רפואיות וניידות: החזר כספי מלא עבור טיפולים רפואיים, פיזיותרפיה, תרופות, נסיעות מוגברות לטיפולים רפואיים ורכישת עזרים תומכים.
- עזרת צד ג': פיצוי בגין עזרה שוטפת לה נזקק הנפגע מבני משפחה או ממטפלים בשכר בעקבות המגבלות התפקודיות שנגרמו לו בעקבות התאונה.
תאונות דרכים ללא נהג
הגדרת "תאונת דרכים" בחוק ובפסיקה רחבה מאוד וכוללת גם מצבים שבהם הנזק נגרם ללא נהיגה אקטיבית ברכב. חוק הפלת"ד מכסה גם פגיעות גוף שהתרחשו עקב שימוש לוואי ברכב, כגון: פגיעה במהלך כניסה או יציאה מהרכב, פגיעה בזמן תיקון דרך הכרחי שבוצע ברכב, או פגיעה כתוצאה מהתלקחות או התפוצצות של הרכב. כל אלו עשויים להיחשב כתאונת דרכים לכל דבר ועניין ומזכים בפיצוי מלא.
לא היה ניתן למצוא את האחראי על התאונה, הנהג שפגע בי לא היה מבוטח, או שהתאונה לא עומדת בהגדרה – מה לעשות?
מה קורה במצבי קצה שבהם לא ניתן להפעיל את ביטוח החובה הסטנדרטי? החוק מציע פתרונות ברורים למצבים אלו:
תאונת פגע וברח או נהג ללא ביטוח חובה בתוקף
במקרים בהם נפגעתם כהולכי רגל והרכב הפוגע נמלט מבלי שהספקתם לרשום את פרטיו (תאונת "פגע וברח"), או במצבים שבהם לנהג הפוגע לא היה ביטוח חובה בתוקף (או שחברת הביטוח שלו קרסה) – המדינה מעמידה פתרון בדמות "קרנית" – הקרן הממשלתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. תפקידה של "קרנית" הוא להיכנס בנעליה של חברת הביטוח ולפצות את הנפגעים בדיוק באותו האופן בו היו מפוצים ע"י חברת הביטוח, על מנת שלא יישארו ללא מענה רפואי וכלכלי.
התאונה שעברתי אינה עומדת בהגדרה של תאונת דרכים בחוק
אם האירוע שבו נפגעתם אינו עונה להגדרה המשפטית היבשה של "תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד (לדוגמה: פגיעה מאופניים רגילים, נפילה ברחוב ליד רכב חונה, או פציעה במפעל שאינה קשורה לרכב מנועי), הדרך לקבלת פיצוי אינה חסומה. במקרים אלו, התביעה תוגש כתביעת נזיקין רגילה (לפי פקודת הנזיקין) כנגד הגורם הרשלן שגרם לתאונה (המעסיק, הרשות המקומית, בעל נכס וכד') או חברת הביטוח שלו. במצב זה, בניגוד לפלת"ד, יהיה עליכם להוכיח כי הגורם הנתבע אכן התרשל וכי רשלנות זו היא שהובילה לפגיעתכם.
תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה
חשוב לדעת: אם תאונת הדרכים התרחשה בדרך לעבודה, במהלך יום העבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה – היא מוכרת גם כתאונת עבודה. במצב כזה עומדות בפניכם זכויות משמעותיות גם במוסד לביטוח לאומי (דמי פגיעה, קביעת אחוזי נכות ומענקים/קצבאות). ניהול אסטרטגי נכון של שתי התביעות – מול חברת הביטוח ומול הביטוח הלאומי במקביל, הוא קריטי למיקסום סכום הפיצוי הכולל שתקבלו.
נפגעתם בתאונת דרכים? אל תתמודדו לבד מול חברות הביטוח
חברות הביטוח הן גופים מסחריים חזקים, ופעמים רבות הן ינסו להפחית בערך הפגיעה או להציע פשרה מהירה ונמוכה בהרבה ממה שמגיע לכם באמת.
משרד עורכי הדין מוטי ארד עומד לרשותכם עם מעל ל-30 שנות ניסיון מוכח בליווי נפגעי גוף בתאונות דרכים ותאונות עבודה. אנו ננחה אתכם ונלווה אתכם צעד אחר צעד – החל מאיסוף התיעוד הרפואי הנכון, דרך ייצוג בוועדות הרפואיות ועד לניהול המאבק המשפטי הבלתי מתפשר להשגת הפיצוי המקסימלי המגיע לכם.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, צרו עמנו קשר בטלפון: 03-5166900 או השאירו פרטים באתר.
תביעת גוף בתאונת דרכים – שאלות נפוצות
כן, בהחלט. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) מבוסס על עיקרון של "אחריות מוחלטת". משמעות הדבר היא ששאלת האשמה אינה רלוונטית כלל. כל עוד יש פוליסת ביטוח חובה בתוקף לרכב בו נהגתם, חברת הביטוח שלכם מחויבת לפצות אתכם על נזקי הגוף שנגרמו לכם, גם אם התאונה באשמתכם המלאה.
בהחלט כן. פגיעות רבות (כמו פגיעות גב, צוואר מסוג "צליפת שוט", או כאבים מוקרנים) נוטות להתפרץ או להחמיר רק מספר ימים ואף שבועות לאחר התאונה. גם ללא אשפוז או פציעה נראית לעין, אתם זכאיים לפיצוי על כאב וסבל, הוצאות רפואיות והפסדי שכר זמניים. חשוב מאוד לגשת להיבדק אצל רופא בקופת החולים בסמוך לתאונה כדי לתעד את הכאבים.
תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין נזקי גוף בתאונת דרכים היא 7 שנים מיום התאונה.
- חריג חשוב: אם הנפגע בתאונה היה קטין (מתחת לגיל 18) בעת האירוע, ספירת 7 השנים תתחיל רק מהיום שבו מלאו לו 18 – כלומר, הוא יכול להגיש את התביעה עד לגיל 25.
- המלצה שלנו: אל תמתינו. ככל שתקדימו לפנות לעורך דין סמוך למועד התאונה, כך יהיה קל יותר לאסוף ראיות, לתעד את הנזק הרפואי בצורה נכונה ולמנוע טעויות שיפגעו בגובה הפיצוי.
אם התאונה התרחשה בדרך לעבודה, במהלך העבודה (למשל, נסיעה לפגישת עסקים), או בדרך חזרה מהעבודה הביתה – היא נחשבת גם לתאונת עבודה.
במקרה כזה, עומד בפניכם מסלול כפול: פנייה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה וקביעת נכות, ובמקביל הגשת תביעה נגד חברת הביטוח. הטיפול בתיק כזה דורש אסטרטגיה משפטית קפדנית כדי למנוע קיזוזים כפולים ולהבטיח שתקבלו את מקסימום הכסף משני הגופים גם יחד.
במצבים אלו המדינה מעמידה לרשות הנפגעים גוף מיוחד שנקרא "קרנית" (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים). תפקידה של קרנית הוא לפצות את הנפגע בדיוק באותה הדרך שבה חברת הביטוח הייתה מפצה אותו אילו הייתה קיימת פוליסת ביטוח בתוקף. במקרים כאלה, ליווי של עורך דין מנוסה הוא קריטי כדי להוכיח ל"קרנית" שאכן נעשו מאמצים סבירים לאתר את הנהג הפוגע בזמן אמת.
שכר הטרחה בתביעות פלת"ד (תאונות דרכים) מוסדר בחוק ואינו נקבע באופן שרירותי. מדובר באחוז קבוע מהפיצוי שתקבלו בפועל בסוף התהליך, כך שאין לכם הוצאה מראש על שכר טרחה:
- 8% מהפיצוי במקרה של פשרה לפני הגשת תביעה לבית המשפט.
- 11% מהפיצוי במקרה של פשרה לאחר הגשת התביעה.
- 13% מהפיצוי במקרה שהתיק מנוהל עד לפסק דין סופי של שופט.
(לסכומים אלו מתווסף מע"מ כחוק).
כדי שנוכל להשיג עבורכם את הפיצוי המקסימלי, הקפידו לשמור ולתעד בזמן אמת:
- אישור משטרה על עצם התרחשות תאונת הדרכים (כולל פרטי המעורבים).
- תיעוד רפואי מלא: תעודת חדר מיון, סיכומי מחלה, הפניות לבדיקות, מרשמים ואישורי מחלה (ימי אי כושר).
- קבלות והוצאות: קבלות על תרופות, אביזרים רפואיים, נסיעות במוניות או חניות בבתי חולים.
- אישורי שכר: תלושי שכר של מספר חודשים לפני התאונה ומספר חודשים אחריה כדי להוכיח הפסדי השתכרות.
