האם אפשר היה לצפות מצוקה עוברית?

האם אפשר היה לצפות מצוקה עוברית?

ת”א 3590-02-11  פלונית ואח’ נ’ מדינת ישראל

עניינה של התביעה בטענת הורים כי רופאי מחלקת יולדות בבי”ח רמב”ם התרשלו בתפקידם וכתוצאה מאותה רשלנות רפואית נפטר
העובר ברחם האם.

עובדות התביעה: התובעת בהיותה בשבוע +31 להריונה, אושפזה בבית החולים רמב”ם בעקבות תלונות על גרד בלתי פוסק בגופה וירידה בתנועות עובר. במהלך האשפוז התובעת אובחנה כסובלת מתסמונת המכונה “כולסטזיס של היריון”, תסמונת שמשמעותה הפרעה בהפרשת נוזלי המרה מהכבד אשר מופיעה כתוצאה ועל רקע ההיריון. יצוין, כי מחלת הכולסטזיס כרוכה בסיכון עוברי. במהלך האשפוז התובעת התלוננה מפעם לפעם כי אינה חשה את תנועות העובר ברחמה, ובחלק מהניטורים העובריים שבוצעו לה, נצפו האטות משתנות בדופק העוברי, כמתועד ברישומים הרפואיים. הצוות הרפואי בביה”ח רמב”ם החליט לאחר שמצבה של האם השתפר לשחרר אותה לביתה. למחרת, פנתה התובעת מיוזמתה למרפאה של קופת חולים כללית באזור מגוריה לאחר שלא חשה תנועות עובר; בבדיקת אולטרא סאונד שנערכה לה במרפאה לא נצפה דופק עוברי והיא התבשרה, לדאבון הלב, כי העוברית שברחמה נפטרה.

ביהמ”ש קבע כי בנסיבות העניין הוכח, כי בית החולים והצוות הרפואי אשר טיפל בתובעת יכול היה לצפות כי שחרור התובעת מאשפוז ללא מעקב תכוף אחר מצב העובר עלול להוביל לכך שתתרחש מצוקה עוברית אשר תוביל למות העובר. אין לייחס לתובעת באשם תורם.

זקוקים לייעוץ?
אנחנו כאן למענכם.

דילוג לתוכן