האם רופא מטעם חברת הביטוח הוא רופא או שכיר חרב? – תביעת נזיקין

בשנת 2013 נפגעה עובדת זרה מאריתריאה בעת שעבדה במכבסה באילת. זאת שעה שידה נלכדה במכשיר להזנת סדינים וכתוצאה מכך כף ידה השמאלית נכוותה ואצבעותיה נמעכו. העובדת עברה טיפול רפואי מורכב ואף ניתוח. בתביעת נזיקין בגין תאונת עבודה שנגרמה לה, קבע מוסד לביטוח לאומי כי נגרמו לה נזקי גוף קשים והעמיד את שיעור נכותה הצמיתה על 31%.

child-2737062_960_720כעבור כשלוש שנים, בשנת 2016, הגישה העובדת הזרה תביעת נזיקין כנגד המעסיק וחברת הביטוח בגין תאונת העבודה וצירפה חוות דעת רפואית מטעמה.

הנתבעים הגישו כתב הגנה ואולם לא טרחו להגיש חוות דעת רפואית נגדית במשך 3 שנים מתחילת ההליכים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

שעה שכך, באוגוסט 2019 בדק בית המשפט את הסיבה למחדל החמור ביותר מצד הנתבעים. אז התגלה כי הנתבעים הזמינו את העובדת הזרה לבדיקה בפני מומחה אורתופד מטעמם אך זה סירב לבדוק אותה.

בית המשפט נדהם מהתנהלות זו ודרש את התייחסות אותו המומחה.

תשובות המומחה הדהימו לא פחות. הסתבר כי העובדת הזרה הגיעה יחד עם מלווה לבדיקה אך המומחה סירב לאפשר את נוכחות המלווה בעת ביצוע הבדיקה ועריכת חוות דעתו. לטענתו, חברת הביטוח היא זו אשר הזמינה את חוות הדעת ומשלמת עליה ולכן עליו להישמע להנחיותיה. עוד טען כי שעה שחברת הביטוח אוסרת עליו באופן קבוע לערוך חוות דעת ובדיקות בנוכחות מלווה לא הייתה לו כל אפשרות אלא לסרב לביצוע הבדיקה. עוד טען המומחה, כי הבדיקה היא בגדר עניין משפטי ולא רפואי ולכן הוא פעל, פועל ויפעל כפי שיורה לו מזמין הבדיקה ובמקרה דנן חברת הביטוח.

בית המשפט דחה מכל וכל את טענות המומחה והבהיר כי הוא פעל בניגוד לחוק זכויות החולה ולדין. שכן, בעת ביצוע בדיקה רפואית רשאי כל חולה או נבדק כי מלווה מטעמו ישהה בחדר בעת ביצוע הבדיקה. בנוסף, בית המשפט דחה את עמדת המומחה לפיה מדובר בעניין משפטי וקבע כי עריכת חוות דעת רפואית, הגם שהיא במסגרת הליכים המתנהלים בבית משפט, היא בגדר בדיקה רפואית וחוק זכויות החולה על עליו.

לא ייתכן כי בדיקת המומחה תיערך במחשכים פסק בית המשפט. במיוחד שעה שמדובר בעובדת זרה שאינה דוברת את השפה והיא חסרת השכלה מתאימה.

בסיום החלטתו, מנה בית המשפט מספר כללי עשה ואל תעשה לרופאים העורכים חוות דעת:

  1. הרופא אינו שכיר חרב – רופא מחויב קודם כל לשבועת הרופאים, לחוק זכויות החולה, להנחיות ולכללי האתיקה. במקרה של רופא – בעל המאה אינו בעל הדעה ועל הרופא לזכור תמיד וקודם לכל כי הוא רופא אשר מחויב לחולה וזאת לפני הכול.
  2. הזכות למלווה בביצוע בדיקה רפואית – לא ניתן למנוע את זכותו של הנבדק לנוכחות מלווה בעת ביצוע בדיקה רפואית. בייחוד במקרים בהם מדובר בבדיקה גופנית של אישה על ידי רופא שהוא גבר.
  3. היחס לזר – אסור להתייחס לזרים ביהירות ויחסי אדנות. החובה להתנהג לזר כשווה בין שווים מחייבת גם לנהוג בתום לב ובנדיבות בהליך משפטי.
  4. הקפדה בזכויות הזר – אינטרס של המדינה – מעבר לכללים לעיל, בית המשפט הוסיף וקבע כי חובה על הרופא לזכור כי הזר יחזור לארצו ביום מן הימים ובמקרה בו ייפגעו זכויותיו בישראל, הרי שהוא יוציא את שם מדינת ישראל לרעה.

נוכח כל האמור, בית המשפט קבע כי על הנתבעות לשלם לתובעת פיצוי כספי בגין הסחבת וסירוב המומחה בביצוע הבדיקה בסכום של 3,600 ₪ וזאת ללא כל קשר לתוצאות המשפט.

דילוג לתוכן