כמה פעמים הרופא שלכם הציע לכם טיפול רפואי, לא ממש הבנתם למה הוא מתכוון כי השפה הרפואית זרה עבורכם, והסכמתם בכל זאת לטיפול כזה או אחר?
ככל שנגרם לכם נזק- ייתכן וקמה לכם עילה לתביעה ברשלנות רפואית.
לעוולת הרשלנות 3 מרכיבים: קיומה של חובת זהירות בין המזיק לניזוק, הפרת החובה ונזק שנגרם כתוצאה מהפרתה.
רק במקרים בהם מתקיימים שלושת המרכיבים הנ"ל, תקום עילת תביעה ברשלנות רפואית.
רשלנות רפואית עשויה להיקבע עקב מעשה או מחדל- דהיינו, ככל שהרופא הפר את חובת הזהירות במעשה שעשה או לחילופין, אשר נמנע מלעשות מעשה שהיה עליו לעשותו, חזקה כי הרופא לא עמד במבחן "הרופא הסביר" אותו קבעה הפסיקה, והמדובר ברשלנות רפואית.
מבחן הרופא הסביר, המשתלב עם "מבחן הצפיות", קובע כי התרשלות תיקבע בנסיבותיו הספציפיות של אירוע מסוים- בתנאי שהיה סביר כי הרופא יוכל לצפות מבעוד מועד את התרחשות הנזק שנגרם בפועל למטופל.
על כן, על כל רופא לעדכן את המטופל בכל האפשרויות העומדות בפניו- הן לטיפול הן לתוצאותיו. על הרופא לוודא כי המטופל הבין במה כרוך הטיפול, מה השלכותיו, מה האפשרויות העומדות בפניו ולמעשה לתת למטופל את מלוא המידע הנחוץ (על יתרונותיו וחסרונותיו) על מנת שיוכל להסכים לטיפול. הסכמה שכזו, נקראת בשפה המשפטית בתחום הנזיקין- הסכמה מדעת.
כאשר דנים בעילת ההסכמה מדעת, אי אפשר שלא לדון גם בפגיעה באוטונומיה- עוולה שקמה מכח פסקי דין ומבוססת בעיקר על חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
פגיעה באוטונומיה והעדר הסכמה מדעת קשורות האחת לשנייה כך שיש לדון בשתיהן במקרים בהם ניתן טיפול ללא הסכמתו של מטופל.
כאשר ביהמ"ש בוחן האם ניתנה הסכמה מדעת לטיפול רפואי, הוא בודק מס' פרמטרים, וביניהם:
- האם המטופל קיבל את מירב המידע, בשפה שמובנת לו, אודות הפרוצדורה הרפואית, טרם ביצועה.
- האם המטופל היה במצב שאפשר לו להסכים או לחתום על ההסכמה? – יש לבחון שלא היה שרוי במצב בלבולי או לא צלול שבגינו הסכמתו לפרוצדורה מעלה טעם לפגם.
- האם נעשו על המטופל מניפולציות שהשפיעו על הסכמתו לטיפול?
- האם הטיפול בעל אופי חדשני?
חשוב להדגיש כי רק כאשר ישוכנע בית המשפט כי המטופל היה מסרב לטיפול, או לחילופין בוחר בשיטת טיפול אחרת מזו שניתנה לו, אילו קיבל את מירב המידע אודות הטיפול, המטופל יפוצה בגין מלוא הנזק שנגרם לו.
נקודה חשובה נוספת הינה שמאחר שמדובר בנזק סובייקטיבי, המשתנה ממקרה למקרה, גובה הפיצוי בכל מקרה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. הסכומים יכולים לנוע בין אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפי שקלים.