הפרשה החלה במייסד חברה אשר השתמש במסמך מזויף ובו הציג את עצמו כבעל מניות, בהמשך התקשר עם שתי חברות זרות ולווה מהן עשרות מיליוני ש"ח בתמורה לשעבוד מניותיו בחברה. במסגרת אותן העסקאות היו עורכי דין, רואי חשבון, חברי דירקטוריון ועוד שומרי סף רבים אשר נגעו בעסקאות בצורה זו או אחרת.
כמו כל שקר אשר סופו להתגלות – גם השקר הזה התגלה.
הסתבר כי אין מניות, אין מה לשעבד וכי הכספים לא יוחזרו על ידי מייסד החברה שכן הוא כבר נכנס להליכי פשיטת רגל.
החברות הזרות לא אמרו נואש והגישו תביעת נזיקין – תביעות כספיות בישראל, במסגרתן תבעו את השבת המיליונים וכן פיצויים בגין נזקים נוספים כפי שנגרמו להם. התביעות הוגשו כמעט כנגד כל מי שהיה קשור בכל צורה שהיא לעניין ובין היתר: יו"ר דירקטוריון החברה, חברי הדירקטוריון, עורכי הדין ורואי-החשבון, כן נתבעה בנוסף מזכירת החברה.
בהליך המשפטי עלה כי מייסד החברה לא החזיק כלל במניות וכן כי הוא עשה שימוש במסמך מזויף, בו הציג עצמו בעל מניות. עוד התברר כי החברה עצמה הטעתה את הציבור בכך שהיא פרסמה דיווחים שונים ושגויים אודות היקף אחזקותיו של מייסד החברה במניותיה – ויוזכר כי לא היו לו כלל מניות במועדים הרלבנטיים.
בית המשפט פסק כי יו"ר הדירקטוריון או חברי הדירקטוריון אינם נושאים באחריות וזאת למרות שהם אלו אשר חתמו ואישרו את הדו"חות הכספיים של החברה ובמסגרתם דיווחו כי יש למייסד החברה מניות. רואי החשבון של החברה הגיעו להסדר כספי במהלך הדיונים המשפטיים ובכך ניצלו, כפי הנראה, מאימת פסק הדין. אחרונה חביבה נותרה מזכירת החברה.
בית המשפט בחר להטיל על מזכירת החברה אחראיות לתוצאות מעשי המרמה של הבוס שלה – מייסד החברה. המזכירה חויבה לשלם מיליוני ש"ח וזאת למרות שהיא לא רימתה, לא שיקרה ולא גרפה ולו אגורה שחוקה אחת לכיסה כתוצאה ממעשי המרמה!!!
בפסק הדין נקבע כי מזכירת החברה חשדה שקיימת אי התאמה בעניין היקף אחזקותיו במניות החברה. על מנת להפיג את החשש, המזכירה, כמו כל אדם סביר יש לציין, פנתה ישירות לבוס שלה ושאלה אותו בעניין אי ההתאמה. הבוס השיב כי יש "קצת בלגאן" עם המניות ולכן הוא מעדיף לא לדווח כרגע. תשובה זו סיפקה את המזכירה והיא לא עדכנה גורמים אחרים נוספים בחברה או מחוצה לה בעניין.
נפסק כי בכך לא היה די. שכן, לשיטת בית המשפט, חובה היה על המזכירה לבדוק האם בכלל הבוס מחזיק בפועל במניות גם באמצעים אחרים ואסור היה לה להסתפק רק בתשובותיו של הבוס.
בית המשפט פסק כי מקום בו נושא משרה בחברה ציבורית חושד כי הדיווח לציבור כוזב, הוא חייב לבדוק ולתקן את הדיווח. מי שלא עושה כן ימצא עצמו כנושא באחריות לנזק. יתרה מזאת, בית המשפט פסק כי חובה זו חלה גם על המזכירה וזאת למרות שהיא אינה מוגדרת בחוק החברות כנושא משרה.
פסק הדין משמש נורת אזהרה משמעותית. לפיה, במקרים מסוימים ניתן להטיל אחריות גם על המזכירה. למשל מקום בו הסתבר כי היא עצמה עיניים אל מול מעשי המרמה.
חשוב להדגיש כי מזכירת החברה לא ערכה את הסכמי ההלוואה, לא נטלה בהם חלק, לא קיבלה כספים מכל צד שהוא הקשור בהסכמי ההלוואה ולא הייתה זו אשר צריכה לדאוג כי בתמורה לכספי ההלוואה ישועבדו בפועל מניות החברה. כל אשמה היה בכך שהיא גילתה אי סדרים בהתנהלות הבוס שלה ובחרה לעצום עיניים.
לפסק הדין המלא ראו: ת"א (מרכז) 28418-04-12 Double U Trading Fund Inc נ' דורון אפיק עו"ד ואח' (18.7.2019).
