התובעת, עקרת בית בת 63, סבלה מתסמונת התעלה הקרפלית. מדובר בתסמונת שכיחה למדי אשר משפיעה על היכולת לאגרף את כף היד, מקשה על תפיסת חפצים וגורמת לתחושת עקצוץ בכף היד. מאחר שעיסוקה של התובעת היה בעבודות משק הבית, היא התקשתה בבישול, ניקיון ושטיפת כלים. מדובר בהשפעה משמעותית על תפקודה היומיומי הלכה למעשה.
התובעת פנתה לקבלת טיפול רפואי ועברה בדיקת EMG. לאחריה, הופנתה לביצוע ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית בשורש כף ידה השמאלית והיא אכן עברה את הניתוח.
כעבור מספר חודשים ושעה שהתובעת עדיין התקשתה בביצוע עבודות משק הבית, היא נאלצה לעבור עוד ניתוח. בניתוח השני, התגלה כי במהלך הניתוח הראשון, נחתכו עצבים בשורש כף ידה השמאלית וזאת למרות שלא היה כל צורך לעשות זאת.
התובעת הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בגין הניתוח הראשון. בית משפט השלום בחיפה בחן את טענות הצדדים ואף מינה מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בעניין האם הייתה רשלנות מצדו של המנתח הראשון.
לאחר שבית המשפט קיבל את חוות דעת המומחה וכן שמע את עדויות הצדדים הוא פסק באופן נחרץ ביותר כי נפלה רשלנות רפואית בהתנהלותו של המנתח הראשון. כלשון בית המשפט: "מן הגורן ומן היקב, מגיעים אפוא למסקנה כי אכן הייתה התרשלות…".
בית המשפט עוד הוסיף כי גם המנתח המיומן והמנוסה ביותר יכול להתרשל באופן ביצוע הניתוח.
נפסק כי בניתוח מהסוג הזה, חייבת להיות הבחנה ברורה בין העצבים השונים בשורש כף היד ועל המנתח לצפות באופן ויזואלי וברור את הסתעפות העצבים השונים ולכל אורך הניתוח. לכן, אילו היה נוהג המנתח בסטנדרט ראוי אשר היה מצופה ממנו, הוא היה מונע את הנזק כפי שקרה.
כן בחן בית המשפט האם הנזק שאירע לתובעת הינו בגדר סיבוך רפואי שיכול להתרחש בניתוחים אלו ונמצא כי לא מדובר בסיבוך מוכר, אלא רשלנות רפואית גרידא.
למסקנה כי המנתח התרשל, הגיע בית המשפט גם מגרסתו של המנתח בעצמו. שעה שהמנתח טען להגנתו כי לא ייתכן שהוא זה שחתך את העצבים בכף ידה השמאלית של התובעת, היות והם מרוחקים מאזור הניתוח. נפסק כי גם אם תתקבל טענה זו של המנתח, הרי שבעצם העובדה כי העצבים נחתכו, יש כדי להעיד בדבר רשלנות רפואית. שכן, אם העצבים מרוחקים מאזור הניתוח, אזי אין כל הסבר הגיוני מדוע הם נפגעו במהלך הניתוח, פרט לכך שמדובר ברשלנות רפואית.
בסיומו של פסק הדין, בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לפיצוי כספי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה. סכום הפיצוי הועמד על סך של 68,623 ₪.
(להרחבה ראו: ת"א (חי') 33129-08-15 פלונית נ' בית חולים "המשפחה הקדושה" (פורסם בנבו, ניתן ביום 29.9.2019)).
