כלל ידוע הינו מתחום דיני הנזיקין, כי מטרתם העיקרית והאידיאלית של האחרונים, הינה השבת המצב לקדמותו, קרי טרם גרם הנזק.
כיצד יושב המצב לקדמותו, על פי דיני הנזיקין? כמובן שבאמצעות פיצוי כספי, שהרי במרבית המקרים, אין להשיב את הגלגל לאחור ולהשיב לאדם את בריאותו או רכושו ולא ניתן להעלים עוד את חוויית הטראומה ועוגמת הנפש שנובעות מהנזק עצמו שנגרם לנפגע.
אולם, במדינות מסוימות כגון ארה"ב, מקובל חריג לעיקרון השבת המצב לקדמותו העומד בבסיס דיני הנזיקין. המדובר כמובן, בנושא של פיצויים עונשיים.
ובמה הדברים אמורים?
בתחום דיני הנזיקין, לרוב אדם יהא אחראי בגרם נזק של אחר, היה ומעשיו בוצעו מחוץ למתחם הסבירות, הנורמטיבי, ביחס לאותו אדם. עיקרון זה מכונה מבחן "האדם הסביר". במילים אחרות, לדוגמא בנושא של רשלנות רפואית, יהא אחראי ברשלנות, רופא אשר ביצע פעולה מתוך תפקידו כרופא, שאינה במתחום הסבירות ובניגוד למצופה מרופא סביר ונבון. כלומר, מי שפועל באופן בלתי סביר, במקום שיש לו חובה לנהוג בצורה אחרת המוגדרת כסבירה. הרי שהלזה, ייחשב כרשלן ויהא חייב בנזק שנגרם, לצד השני, בקשר לפעולתו הרשלנית של הנתבע.
ומה בין רשלנות ופסיקת פיצויים עונשיים לרשלן?
לאור האמור, מי שנמצא כמי שהתרשל בתפקידו והסב בכך נזק לאחר, יהא חייב באופן עקרוני, בגין הנזק שגרם, שבכך נכלול לעתים, את עוגמת נפשו של הניזוק. בנוסף, יכלול הפיצוי לא אחת, את הוצאות משפטו של הנפגע, המהווים לכל דעה כחלק מהנזק שנגרם. אולם, באשר לפיצויים עונשיים, אשר מושתים לעתים בעיקר במדינות כבארצות הברית, הסיפור הינו מעט שונה.
וכל הנ"ל שכן, בכדי להטיל על אדם רשלן, או חברה לצורך העניין, פיצויים עונשיים, הרי שעלינו לזהות במקרה הנדון, מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות.
בארה"ב הנוהג של פיצוי עונשי השתרש במערכת השיפוטית ולא אחת מוטלים על מזיק פיצויים עונשיים שסכומם גבוה יותר מסכום התביעה כולה, קרי הנזק שהוכח בפועל. במקרים מסוימים, הפיצויים העונשיים בארה"ב, מהווים לעתים פי 5 ממנו ואף פי 10 מאותו סכום, פיצוי, שנפסק בגין הנזק הנתבע.
האם קיימת אפשרות לפיצויים עונשיים בארץ?
יתכן וחלק מן הקוראים שורות אלו יופתע לדעת כי שבמדינת ישראל קיימת אפשרות להטיל פיצויים עונשיים על מעוולים אשר פעלו באופן כזה, שנמצא שיש להענישם ולהרתיעם וכן, את אלה שעלולים לבוא בעקבותיהם וכל זאת, נקבע כבר לפני שנים ע"י בית המשפט העליון.
לפי פסיקת ביהמ"ש העליון, הרי שניתן להטיל פיצויים עונשיים מקום שפעולה מזיקה נעשתה במזיד או במקרים של רשלנות חמורה שלא רק שאינה תמת לב, אלא בעלת גוון של זדון.
בפועל, במציאות המשפטית בישראל, ניתן לומר כי מושג זה של פיצויים עונשיים, מעשית אינו קיים. על אף עשרות פסיקות של בית המשפט שמצאו את המזיק אחראי לגרום נזק באופן שחורג משמעותית מהסטנדרט הסביר, אותן הכרעות של בתי המשפט, לא נמנעו מעשיית הצדק הנוסף של קביעת המסקנה, כי המדובר במעשים חמורים ביותר או בכאלה שנעשו בכוונת זדון. בפועל בתי המשפט כמעט ולא הטילו פיצויים עונשים על מעוולים.
חברות הביטוח בישראל עברו כל גבול
חרף האמור בפסקה הקודמת, למאמר זה. הרי כי, ישנן בשורות די משמעותיות, של יתכן, הליכה בדרך מעט שונה בכל הנוגע לפיצויים עונשיים. וכל זאת, למול חברות הביטוח והתנהלותן חסרת תום הלב, כפי שיתואר להלן.
רבים מאיתנו, שמענו זה מכבר על "שיטת מצליח" בתביעות ביטוח. לאלה שפחות מכירים, רק יצוין, כי המדובר בניסיון, של כגון חברות הביטוח, לסרב כמעט לכל אדם שמגיש להם תביעה בגין מקרה ביטוח, כלומר דרישתו של המבוטח לממש את הפוליסה. חברת הביטוח מסרבת. והיה והמבוטח מוותר, אזי שהמבטחת "הצליחה". עושה רושם, כי סירובן זה של חברות הביטוח נופל, לא אחת, גם על מקרים בהם בית המשפט מאשר לבסוף את תביעת הביטוח, כלומר מאשר כי תביעת המבוטח הייתה מוצדקת וסירובה של חברת הביטוח הייתה חסרת בסיס. בהקשר זה מצוין בפסיקה לא אחת בהערת אגב, דבר חוסר תום ליבה של חברת הביטוח.
מצטרפים לאותה "שיטת מצליח" תרגילים שונים שמבצעות חברות הביטוח חלקם בחסות החוק. וזאת, כגון התרגיל שביצעו חברות הביטוח, למול מבוטחיהם בביטוח הסיעודי. באותה פרשה, ניצלו חברות הביטוח סעיף שנכתב בחוזה הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים ובעזרתו ביטלו המבטחות, באופן חד צדדי, ביטוחים סיעודיים אשר ערכו למול אנשים צעירים יחסית. אלא שבשלב זה אותם אנשים שכבר הזדקנו, ולאחר ששילמו את פרמיות הביטוח שנים רבות, פשוט נזרקו לכלבים ע"י חברות הביטוח. למרבה הצער, אין דרך אחרת לתאר את אותה התנהלות מטרידה.
עד 60% קנס על דחיית תביעה שרירותית
הבשורה מגיעה בדמותו של אישור בקריאה טרומית של הצעת חוק, אשר לפיה ולאחר שתוקנה, ניתן להעניש בפיצויים מוגברים את חברות הביטוח היה וחברת הביטוח סירבה מראש מלקבל את תביעתו של מבוטח, אלא, שכאשר פנה לבית המשפט, נמצא כי תביעתו מוצדקת ונפסק לטובתו פיצוי מלא או חלקי בגין מקרה הביטוח. המדובר, בקנס בגובה של עד 60% משווי הסכום שיקבל אדם, מחברת הביטוח, בצו בית המשפט.
על פי האישור הטרומי, הרי שמבוטח שקיבל פיצוי כאמור, חרף סירוב חברת הביטוח, עשוי לזכות בפיצוי מוגבר של עד כ-30% מגובה הסכום שנפסק לו. לא זו אף זו, היה ונפסק למבוטח, סכום כלשהו וגם נקבע ע"י בית המשפט, כי חברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב בעניינו של התובע, אזי יהא זכאי אותו תובע, עקרונית, לפיצוי מוגבר של עד 60% מהסכום הנפסק.
לסיכום יאמר, כי אותם פיצויים מוגברים, בדמות של עד 60% מגובה סכום פיצויי הביטוח, כנ"ל. אומנם, הללו לא מהווים אפילו כפל פיצוי. ולהצעת החוק, עוד דרך לעבור. אך ועם זאת, בתקווה שהדבר מהווה פתח, לתגובות משמעותיות, יעילות ומרתיעות, למול חברות הביטוח. ואולי, המצב של "שיטות המצליח" למיניהן, גם אם לא יעלם, לפחות כי יתמתן.