שאלות נפוצות

על מנת לקבוע אם הייתה רשלנות רפואית יש להתייעץ ברופא מומחה באופן פרטי. חוות הדעת של המומחה הרפואי תהיה הבסיס להגשת תביעת נזיקין ברשלנות רפואית, שהרי חוות דעת זו היא ההוכחה לכך שהתקיימה רשלנות במקרה זה או אחר. המומחה הרפואי יעבור על החומר הרפואי שיסופק לו ועל סמך חומר זה הוא יכריע בשאלה האם הייתה רשלנות רפואית מצד הגורם המטפל.

תאונה בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה נחשבת גם לתאונת דרכים וגם לתאונת עבודה ולכן ניתן לקבל פיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם מחברת הביטוח. מאחר ובדיני הנזיקין קיימת חובת הקטנת הנזק, יש לפנות בתביעה במקביל גם כנגד המוסד לביטוח לאומי וגם כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב במועד התאונה.

עיקר העלויות בניהול תביעה בגין רשלנות רפואית מסתכמות בהוצאות על חוות הדעת. חוות הדעת עולה בדרך כלל בין 3,000 עד 15,000 (תלוי בתחום המומחיות). מעבר לעלות המומחה יש אגרות בתי משפט , עלויות איסוף מסמכים ושכר טרחת עורך דין, שישולם ע”פ רוב בסוף התיק, על בסיס הצלחה, כאחוז מסוים מסך הפיצוי.

באופן כללי תיקים ברשלנות רפואית מתנהלים במשך זמן רב יחסית לתיקי נזיקין אחרים, שיכול להגיע עד 4 שנים.
הסיבה לכך נעוצה באופיים של תיקים אלה שבהרבה מקרים הם תיקים בעלי ערך כספי גדול ביותר. בנוסף, קיימים קשיים רבים בהוכחת הרשלנות והנזקים עצמם.

לפי הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התביעה של נהג ברכב במקרה של תאונת דרכים היא תמיד נגד חברת הביטוח שביטחה את הנהיגה ברכבו בביטוח חובה ולא כנגד הביטוח של הרכב שפגע בו, גם מקום שהוא זה שהיה אשם.
הנוסעים ברכב שנפגעו בתאונה, יתבעו את הנהג ברכב בו נסעו ואת חברת הביטוח שביטחה את הנהיגה ברכב בביטוח חובה.

לייעוץ ראשוני עם עורך דין קיימת חשיבות רבה. רצוי לבצע צעד זה בהקדם האפשרי ובסמוך מאד לגילוי הרשלנות ע”י המטופל. כל דחייה בהתייעצות עלולה לסכן את המידע הגולמי בנוגע להתרשלות ועלולה להביא לכך שפרטים חשובים יישמטו מזיכרונם של העדים הנוגעים לעניין. בנוסף, קיים החשד שחומר רפואי רלבנטי למקרה ילך לאיבוד, דבר שעלול לגרום נזק לתיק ולגובה הפיצוי בסופו של יום.

אגרת בית משפט בגין הגשת תביעה לפיצוי על נזק גוף עומדת על 686 ש”ח בבית משפט שלום ו-1,138 ש”ח בבית משפט מחוזי.

שכר הטרחה של עורך דין בגין ייצוג בתיקי תאונות דרכים קבוע בחוק ועומד על שיעור של 8% מהפיצוי במקרה של סגירת התיק בפשרה ללא הגשת תביעה לבית משפט, 11% מהפיצוי במקרה של סגירת התיק בפשרה לאחר הגשת תביעה לבית משפט, ו-13% מהפיצוי במקרה של מתן פסק דין.

בשלב ראשוני יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בבית חולים או במסגרת קופ”ח. חובה לשמור כל מסמך רפואי וחשבונית וחשוב מאד לפנות לייעוץ אצל עורך דין המומחה בתאונות דרך בסמוך למועד התאונה.

תקופת ההתיישנות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא 7 שנים מיום התאונה. לכלל זה קיימים חריגים מספר: 1. אצל מי שהיה קטין בעת התאונה (מתחת לגיל 18), גיל ההתיישנות הוא 25. 2. כאשר נתגלה נזק שלא היה ידוע בעבר, תקופת ההתישנות תתחיל מיום גילוי הנזק. 3.כאשר הנפגע מחוסר הכרה או במצב נפשי קשה. במצבים כאלה ההתיישנות תחל מהיום שהנפגע שב להכרתו.

עובד שנפגע בתאונת עבודה יכול לתבוע את המוסד לביטוח לאומי ובמקרים מסוימים ניתן לתבוע גם את המעביד.
בתביעה של נפגע עבודה מול המוסד לביטוח לאומי שיעור הפיצוי קבוע בחוק והוא מורכב מדמי פגיעה שניתנים לנפגע בשלושת חודשי אי הכושר מעבודה הראשונים וממענק נכות בגין צמיתה או קצבה חודשית, בהתאם לשיעור הנכות שנקבע.
את נכותו הרפואית של הנפגע קובעת וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
במקרים בהם התאונה התרחשה בעקבות רשלנותו של המעסיק ניתן יהיה לתובע את המעסיק בתביעת נזיקין רגילה.
יצוין שאין בדיני הנזיקין כפל פיצוי.

לטיפול הראשוני לאחר התאונה חשיבות ראשונה במעלה, גם לבריאותו של הנפגע וגם לניהול התביעה מול חברת הביטוח. הנפגע זכאי לקבל טיפול רפואי ראשוני על ידי צוות של מגן דוד אדום, אשר ברוב הפעמים, מפנה את הנפגע ממקום האירוע לבית חולים באמצעות אמבולנס. טיפול ראשוני זה וכן הנסיעה באמבולנס לבית החולים הסמוך, ממומנים במלואם ע”י חברת הביטוח.
כאמור, הטיפול הראשוני חיוני מאוד לנפגע, וזאת על מנת שניתן יהיה לאבחן פגיעות, חבלות, שברים ופגיעות פנימיות שלא נראות לעין. לאחר השחרור מבית החולים, יש לפנות ולעדכן את רופא המשפחה בקופת החולים על קרות תאונת הדרכים ועל הטיפולים, הבדיקות וההמלצות שניתנו לנפגע בבית החולים. לרוב, נזקי גוף מתגבשים לאחר תקופה מיום התאונה. לפיכך, חשוב מאוד לאסוף ולשמור את כל המסמכים הרפואיים והקבלות בגין ההוצאות. על בסיסם ייפסק גובה הפיצוי הכספי.
כמובן, חשוב ביותר, לגשת למשטרת ישראל ולדווח על קרות התאונת ולקבל אישור המפרט את פרטיהם של כלל המעורבים בתאונה, לרבות מקום ותאריך התאונה, פרטי הרכבים המעורבים בה, פוליסות ביטוח, פרטי הנהגים המעורבים ופרטי הנפגעים. הצגת אישור זה בבית החולים מזכה בטיפול הראשוני ללא תשלום. בנוסף, ללא אישור זה, יהיה קשה לקבל פיצוי מחברת הביטוח.

באופן עקרוני רצוי כי הפנייה לעו”ד תהייה מוקדמת וסמוכה לתאונה ככל הניתן, בייחוד כאשר מדובר בפגיעה משמעותית. פנייה מיידית לעורך דין חשובה כאשר ברור לנפגע כי הוא עתיד להיות מושבת מעבודה למשך תקופה ארוכה לאחר התאונה וכן כי צפויות לו הוצאות משמעותיות לאורך תקופה זו. בשלב זה יוכל הנפגע לקבל מעורך הדין ייעוץ והדרכה מבעוד מועד לגבי הדרך הנכונה לטפל בתיק.
בשאר המקרים, כאשר הפגיעה אינה קשה, והנפגע בתאונה חוזר לאיתנו ולעבודתו תוך תקופה קצרה יחסית, ניתן בהחלט להמתין עד אשר מתגבש המצב הרפואי ורק אז לפנות עורך דין, על מנת להמשיך ולכלכל את הצעדים בצורה נכונה.

לא, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין צורך להוכיח אשמה בתביעות פיצויים בשל נזקי גוף בתאונות דרכים. גם אם אדם עבר באור אדום וגרם לתאונה, עדיין מגיעים לו פיצויים בלא כל קשר לאשמתו.

התשובה היא כן.
מי שספג בתאונה פגיעה בצווארו וסובל בגינה ממיחושים וממגבלות צוואריות שלא סבל מהם בעבר, דינו שונה ממי שיש לו רקע רפואי עשיר קודם, ואשר התאונה החמירה לכל היותר מצב קיים.
חברת הביטוח תעשה כל שביכולתה לשים ידה על תיעוד רפואי מעברו של הנפגע ולמצוא פגיעות מעברו שחופפות לפגיעות בהן נפגע בתאונה וכך להקטין את סכום הפיצוי שעליה לשלם.

במקרים בהם לנהג לא היה ביטוח ו/או רישיון מופנות כל התביעות אל גוף שהוקם ע”פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ושמו “קרנית” – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר פועל כחברת ביטוח רגילה לכל דבר ועניין.

מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד נפגע בה עקב עבודתו או עיסוקו שהיא תוצאה של חשיפה חוזרת לגורם המזיק ובתנאי שהמחלה מוגדרת כמחלת מקצוע בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה).
 

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת הדרכים תתיישן בחלוף 7 שנים מיום אירוע התאונה או קרות הנזק. מקום בו הנפגע הוא קטין, התביעה תתיישן בחלוף 7 שנים לאחר שהגיע לגיל 18.
חשוב לציין, כי בתביעות לתגמולי ביטוח אותם זכאי לקבל הנפגע בגין פוליסת ביטוח כגון ביטוחי חיים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות וכו’, קיימת תקופת התיישנות מקוצרת, של שלוש שנים.

פיצוי לנפגע בתאונת דרכים מורכב מראשי נזק הבאים: הפסד שכר בעבר (מיום התאונה ועד יום הגשת התביעה), הוצאות רפואיות הקשורות לתאונה וכתוצאה ממנה (לעבר ולעתיד), הוצאות נסיעה (לעבר ולעתיד), הוצאות בגין עזרת הזולת (עבר ועתיד), אובדן כושר השתכרות לעתיד וכאב וסבל (נזק לא ממוני) . בפגיעות קשות מתווספים ראשי נזק כגון הוצאות ניידות, התאמת דיור, ציוד עזר רפואי וכדומה.
תפקידו של עורך דין העוסק בתחום תאונות דרכים הוא לשכנע את בית המשפט בדבר שיעור הנזק אשר נגרם לנפגע בכל אחד מראשי הנזק.
הנתונים המרכזיים אשר עומדים בבסיס הפיצוי הם: שיעור הנכות, גילו של הנפגע וכושר השתכרותו.
שיעור הנכות נקבעת ע”י מומחה רפואי שממנה בית המשפט מטעמו על מנת לקבוע את נכותו של הנפגע. במרבית המקרים ממונה מומחה בתחום האורטופדי שכן פגיעות אורטופדיות הן הנפוצות ביותר בעקבות תאונות דרכים, אך מינוי של מומחה רפואי בכל תחום אחר הוא אפשרי, כל עוד מציג הנפגע תיעוד רפואי המצביע על נזק בעקבות תאונת הדרכים בתחום זה.
יש קשר ישיר בין שיעור הנכות אשר נקבע ע”י המומחה מטעם בית המשפט לבין היקף הפיצוי שיתקבל מחברת הביטוח. ככל ששיעור הנכות אשר ייקבע המומחה גבוהה יותר, כך יגדל גם היקף הפיצוי.
גיל הנפגע הוא גורם נוסף אשר משפיע על גובה הפיצויים. ברוב המקרים, ככל שהנפגע צעיר יותר, סכום הפיצויים יהיה גדול יותר שכן חלק הארי ברכיבי הפיצוי מתייחס לאובדן כושר השתכרות בעתיד בעקבות תאונת הדרכים ולעזרת הזולת. נפגע אשר עתיד לחיות שנים ארוכות יותר עם הנכות שנגרמה לו כתוצאה מתאונת הדרכים יזכה לפיצוי גבוה יותר לעומת אדם אשר נפגע בתאונת דרכים בגיל מבוגר.
כושר השתכרותו של הנפגע ככל ששכרו של הנפגע, השכלתו וכושר השתכרותו גבוהים יותר הרי שמרכיבי חישוב הפיצוי עקב פגיעה בתאונת דרכים יהיו גבוהים יותר.

ניתן לקבל פיצוי על כל פגיעת גוף, קלה או חמורה. הפיצוי מותנה בהוכחת הפגיעה ע”י מסמכים רפואיים אשר בהם מתועדת הפגיעה. גם פגיעה נפשית בעקבות תאונת דרכים מזכה את הנפגע בפיצוי וגם אותה יש להוכיח באמצעות תיעוד רפואי מתאים.

מיד לאחר קרות תאונת עבודה יש לפנות לקבלת טיפול רפואי הולם במוסדר רפואי מוכר. חשוב מאד לפרט בפני הגורם המטפל את נסיבות התאונה. כן יש לפרט את הכאבים וההגבלות מהן הנפגע סובל.
לאחר קבלת הטיפול הרפואי חשוב לשמור על העתק מכל התיעוד הרפואי. בנוסף, חשוב לשמור על תוצאות בדיקות כמו בדיקת CT, בדיקת US וכיו”ב.
מיד לאחר קבלת הטיפול הרפואי הראשוני יש לפנות למעסיק ולהחתימו על טופס ב.ל 250 בו יש את כל פרטי המעסיק, פרטי העובד ופרטי הפגיעה.

טופס וויתור ושחרור הוא טופס הסכמה לסילוק התביעה בגין תאונת דרכים, לאחר חתימה על טופס זה אין דרך חזרה ולא יהיה ניתן לתבוע בעתיד על נזקים, גדולים ככל שיהיו, שנתגלו בשלב מאוחר.

אחת הבעיות המרכזיות הניצבת בפני מי שנפגע בגופו, ומעוניין להגיש תביעת נזיקין בעקבות כך – הינה העלות הרבה הכרוכה בעריכת חוות דעת רפואית שיכולה להגיע לאלפי ש”ח. רבים מן הנפגעים אינם מודעים לכך, שבכל הקשור לנזקי הגוף הנגרמים בתאונת דרכים – אין כל צורך בקבלת חוות דעת רפואית לשם הגשת תביעה. החוק יצר מנגנון ייחודי בכל הנוגע לחוו”ד מומחים וזאת על מנת להפחית מן הנטל הכבד שממילא רובץ על הניזוק. לכן, נקבע בחוק כי בתביעות שעניינן תאונות דרכים, אין צורך ואף אסור לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית אלא רק בימ”ש מוסמך למנות מומחה רפואי לבדיקת הנפגע. בשכר המומחה לרוב נושאת חברת הביטוח. חשוב להבהיר, שבימ”ש אינו מחוייב למנות מומחה רפואי בכל מקרה שבו דורש זאת הנפגע אלא רק אם הוצגה “ראשית ראיה” לנכות בתחום מסויים.

ע”פ חוק לימוד חובה, התש”ט-1949, סעיף 6 (ד1) כל ילד בישראל מבוטח בביטוח תאונות אישיות. ביטוח זה מכסה את התלמיד כשהוא בבית הספר, אך גם כשהוא נפגע מחוץ לבית הספר ועל כן התלמיד זכאי לפיצוי.

תאונת עובדה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי בסעיף 79 כדלקמן:
“תאונת עבודה” – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
לפי החוק בישראל, עובד מתחיל את יום עבודתו מהרגע בו הוא יוצא מביתו. יום עבודה מסתיים ברגע שהעובד שב לביתו.
לפיכך, תאונות, לרבות תאונת דרכים, שמתרחשות בדרך אל העבודה או בדרך מהעבודה ייחשבו גם לתאונות עבודה.

סכום הפיצויים המגיע לנפגע נקבע לפי ראשי נזק שונים: כאב וסבל שמחושב בהתאם לנוסחה מתמטית לפי שיעור הנכות הרפואית הצמיתה, גיל הנפגע ומספר הימים בהם היה הנפגע מאושפז. בנוסף, זכאי הנפגע לתשלום פיצויים בגין אובדן כושר השתכרות והפסדי השכר מחושבים בדרך כלל לפי תקופת אי הכושר, שיעור הנכות הזמנית ולאחר מכן הצמיתה שנותרה לנפגע והשלכות הנכות והפגיעה על יכולת תפקודו בעבודה. החוק מגביל את גובה ההכנסה החודשית הנלקחת בחשבון עד לתקרת שילוש השכר הממוצע במשק. בנוסף, זכאי הנפגע לפיצויים בגין הוצאות רפואיות כאלו שאינן כלולות בסל הבריאות, פיצוי בגין עזרת הזולת, הוצאות ניידות, הוצאות להתאמת דיור (בעיקר בפגיעות קשות) ולהוצאות משפט שהוצאו בפועל לניהול ההליך המשפטי.

תובעת בת 44, חרדית, אם לשישה ילדים, עזרת גננת וספרית במקצועה, נפגעה בתאונת דרכים וסבלה בעיקר מחבלה בכתף ושבר ביד ימין. בהמשך, אובחן קרע בגיד הכתף, הידקקות של העצם והתארכות היד בשל חיבור גרוע של העצם. סה”כ אושפזה במשך 46 ימים והיתה באי כושר מלא למשך כשנתיים וחצי. מומחה רפואי אורטופד קבע נכות צמיתה בשיעור 20% ו- 20% נכות בגין הצלקות. בפסק הדין בימ”ש פסק פיצויים בגין נזק שאיננו ממוני, הפסד שכר לעבר ולעתיד, עזרת הזולת לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיותלעבר ולעתיד והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד בסכום של כ- 1,100,000 ₪. על פסק הדין הוגש ערעור ובימ”ש מחוזי הפחית הפיצוי והעמידו לסך של כ- 800,000 ₪.

תאונת דרכים המתרחשת בדרך למקום העבודה, בחזרה ממנה או במהלכה היא גם תאונת עבודה עפ”י חוק הביטוח הלאומי והעובד זכאי לפיצויים והטבות מכוח חוק הביטוח הלאומי ובמקביל לפיצוי שיתקבל מהמבטח של פוליסת ביטוח חובה.
אדם שנפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה, זכאי לכאורה, להינות משני העולמות: פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי ופיצויים מחברת הביטוח, אולם אין הדבר כך. התוצאה שאומדים את הסכום הכולל של הנזק והנפגע אינו זכאי לקבל מכל המקורות יחד, יותר מסכום הנזק. כל מה שקיבל הנפגע או יקבל מהמוסד לביטוח לאומי יקוזז מסכום הפיצוי לו זכאי מחברת הביטוח עפ”י חוק הפיצויים.

כל תביעה שבה מועלות טענות שברפואה נדרש התובע ועל פי החוק הוא חייב לחתום על טופס ויתור הסודיות (הידוע כטופס וס”ר). בעצם חתימתו על טופס הוס”ר התובע מוותר על זכותו לחיסיון רפואי. הויתור גורף, ללא הגבלה בזמן ובכל התיקים הרפואיים גם אלה שאינם רלבנטיים לתביעה לרבות התיעוד מהשרות הצבאי או מקום העבודה העורך מבדקים רפואיים לעובדיו.

תאונת דרכים אשר גרמה נזקי גוף, לאנשים אשר שהו באותה העת מחוץ לרכב הפוגע, נדרשים לתבוע את הפיצוי המגיע להם מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב הפוגע בפוליסת ביטוח חובה. גם במקרים אלו אין שום רלוונטיות לשאלה מי היה אשם בקרות התאונה.
במקרים בהם מדובר בתאונת “פגע וברח”, כאשר לא ניתן להשיג את הפרטי חברת הביטוח על הנפגעים להגיש את תביעת לגוף הנקרא “קרנית” ואשר וקם על מנת לטפל במקרים מסוג זה, בהם הוא מפצה במקום חברת הביטוח של הרכב הפוגע.

על מנת לקבוע את גובה הנזק שנגרם לנפגע תאונת דרכים יש צורך למנות רופא מומחה ניטראלי אשר יבדוק את הנפגע ויערוך חוות דעת בעניינו, תוך התייחסות ספציפית לשיעור הנכות אשר נגרמה לנפגע בעקבות תאונת הדרכים שעבר. זהות המומחה הרפואי נקבעת בהסכמה על ידי עורכי הדין של הנפגע ושל חברת הביטוח ובהיעדר הסכמה על ידי בית המשפט אשר דן בתביעה. בהתאם לגובה אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע, ניתן יהיה אח”כ לחשב את הפסדיו כתוצאה מתאונת הדרכים עבר ובדרך כלל, ככל ששיעור הנכות גבוה יותר, כך יהיה הפיצוי גבוה יותר.

להתייעצות דחופה עם עו
דילוג לתוכן