המנוחה ס' ז"ל אושפזה בהיותה בת 15 בלבד במרכז לבריאות הנפש "גהה" בעקבות בעיות משמעת חמורות והתבטאויות על רצונה להתאבד. המנוחה אושפזה במחלקה סגורה לנוער כאשר הכניסה והיציאה ממנה כרוכה באישור הצוות הרפואי. במהלך אשפוזה המנוחה גנבה את מפתחות המחלקה בה אושפזה, הותירה אותם בידיה לזמן רב וכשהזדמן לה העיתוי המתאים ברחה אל בניין סמוך וקפצה אל מותה.
בתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, יורשי המנוחה תבעה את שירותי בריאות כללית אשר הייתה הבעלים והמחזיקה של ביה"ח "גהה". התובעים טענו כי הנתבעת התרשלה בהשגחה על המנוחה, לא השגיחה על המנוחה כראוי ולא מנעה את הטרגדיה שהייתה צפויה מראש.
הנתבעת הכחישה את אחריותה לאירוע וטענה כי מטרתו של בית חולים לטיפול פסיכיאטרי היא ליצור למטופלים הדמיה לחיים קהילתיים ואין מטרתו להוות בית סוהר עבור מטופלים. הנתבעת טענה כי אינה אחראית למותה של המנוחה גם בגלל שבדמה של המנוחה נמצאה רמת אלכוהול משמעותית.
עוד טענה שהעלתה הנתבעת היא כי על אף המלצת הועדה הפסיכיאטרית לשחרר את המנוחה מבית החולים, מנהל "גהה" הסכים להמשיך להחזיקה במחלקה גם ללא הצדקה רפואית, אלא מתוך חוש של אחריות ציבורית ומתוך ידיעה כי סופה של המנוחה יהיה להתגלגל ברחובות.
ביהמ"ש דחה את טענת הנתבעות וקבע כי לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים סבור הוא כי במקרה דנן הסיבה הראשונה שבגללה הגיעה המנוחה לבית החולים הוא איום שתשים קץ לחייה וישנם סימנים רבים המצביעים על כך שהיא בבחינת "אקדח טעון".
עוד קבע ביהמ"ש כי אילו נקטה הנתבעת באמצעי זהירות ראויים כפי שעשתה בעקבות האירוע הנ"ל, כגון החלפת מפתחות, הוספת גגון המונע גישה אל הגג, כריתת חלק מהעץ שהיה בסמוך לקיר כדי למנוע טיפוס ובריחה מהגג, יכול היה מותה הטראגי להימנע.
לעניין אשם תורם נקבע כי אין כלל וכלל אשם תורם, ביהמ"ש פסק כי "לדעתי לא התנהגות הורית ולא שתיית אלכוהול מצד המנוחה היא זו שגרמה למותה של המנוחה, אלא, רשלנותה של הנתבעת היא זו שגרמה ליציאתה מלכתחילה ובהמשך למותה".
לפיכך, נפסקו לתובעים פיצויים בסך 962,120 שקל וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 180,000 ₪.
עו"ד מוטי ארד סובר כי חשיבות פסק הדין, מעבר לפיצוי הכספי הרחב שניתן למשפחה, הוא גם לעניין קביעת בית המשפט כי ישנה רשלנות רפואית מצד המוסד הרפואי על מעשה אקטיבי של התאבדות השוהים במוסד.
עו"ד מוטי ארד מברך על קביעת בית המשפט ומסביר את חשיבותו של פסק הדין:
הנתבעת בפסק הדין טענה כי בהתאם לעובדות המקרה התאבדות הנערה בוצעה כתוצאה ממעשה ישיר ומכוון שלה, הרי הנערה באופן אקטיבי גנבה מפתחות, טיפסה על הגג וקפצה אל מותה. מהעובדות הנ"ל בית המשפט היה צריך לכאורה לקבל את טענת הנתבעת כי הנערה עצמה גרמה במו ידיה לנזקה ולכן מתנתק הקשר הסיבתי בין רשלנות בית החולים "גהה" למותה של הנערה.
אך ההפך הוא הנכון, מסביר עו"ד מוטי ארד, תשובת בית המשפט בפסק דין זה ובהלכה רחבה של פסקי דין רבים אחרים, קובעת שבהחלט יש מקום להטלת אחריות על ביה"ח.
חשוב לציין כי הרשלנות של המוסד מתקיימת בתנאי שהייתה למוסד אפשרות לצפות את ההתאבדות, והם לא נקטו בצעדים הדרושים למניעת המעשה, ולכן התביעה במקרה דנן התקבלה.
