אישה כבת 30 עברה ניתוח חוזר לקיצור קיבה בבית החולים אסף הרופא. לאחר הניתוח שהתה האישה עוד 3 ימים נוספים בבית החולים ולאחר מכן שוחררה לביתה. בשבועיים הראשונים לשחרורה, ביקרה האישה 3 פעמים בבית החולים עקב תחושה רעה והפרשות מוגלתיות מפצע הניתוח. במהלך הביקורים בוצעה לאישה בדיקת מדדים אחת, בביקור הראשון בלבד. ניתן לה טיפול אנטיביוטי, ייעוץ תזונתי, והומלץ לה לנקות היטב את אזור הפצע. לא בוצעו בדיקות נוספות, לגילוי סיבוכים אחרים. יומיים לאחר הביקור השלישי בבית החולים, האישה נפטרה בבית הוריה. בניתוח שבוצע לאחר המוות עלה כי מותה של האישה נגרם מ"תסחיפים פקקתיים בריאות ממקור בלתי ידוע עם אוטם טרי בריאה השמאלית".
עיקר המחלוקת בין הצדדים עסקה בשאלות הבאות: הראשונה – האם היה על הרופאים לבצע בדיקות מקובלות אשר בוחנות אם יש סיכון לתסחיף ריאתי ומחייבות מתן טיפול תרופתי בהתאם. השניה – האם משלא בוצעו בדיקות התסחיף התקיים יסוד הרשלנות אשר בעוולת הרשלנות.
כדי להצליח בתביעה על המערערים (עזבון המנוחה) להוכיח כי בית החולים התרשל. לצורך זה עליהם להוכיח שני גורמים מצטברים: האחד – בעת ביקוריה של המנוחה בבית החולים בשבועיים הראשונים לאחר שחרורה, סבלה המנוחה מדופק לב מואץ. השני – עקב דופק הלב המואץ ושאר הבעיות הרפואיות של המנוחה, היה על הרופאים לבצע בדיקות תסחיף ריאתי שבעקבותיהן ניתן היה למנוע את מותה של המנוחה על ידי טיפול מתאים.
בהתייחס לנושא הקשר הסיבתי שבין התרשלות הרופאים למות המנוחה, הסתייע בית המשפט העליון בדוקטרינת "הנזק הראייתי המובנה". זהו מצב בו ההתרשלות שגרמה לנזק ראייתי וההתרשלות אשר יצרה את הנזק למנוחה, מתלכדות. בהתאם קבע כי הסיבה שאין בידי המערערים די ראיות להוכיח דופק לב מואץ, נובעת מהתרשלות הרופאים, שלא בדקו מדדים, חרף העובדה שהמנוחה עברה ניתוח קשה, אשר בעקבותיו היא נמצאה בגורם סיכון גבוה יותר, יחד עם התגובות הקשות שסבלה מהן לאחר הניתוח.
בית המשפט העליון קבע כי רופא סביר צריך היה לחשוד בקיומו של תסחיף ריאתי עקב מצב הפצע, דופק הלב המואץ והגעת המנוחה למיון. לפיכך היה צריך לבצע בדיקת מדדים ולאחריה בדיקת תסחיף ריאתי. בכך, על פי הספרות הרפואית, היה בכדי לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה של המנוחה, בשיעור של כ- 66%.
בית המשפט פסק כי היתה רשלנות רפואית, וכי יש לפצות את המערערים ב66% משיעור הנזק שנגרם מפטירת המנוחה (ע"א 1693/09 עזבון המנוחה פלונית נ' בית החולים אסף הרופא).
